אחוז השטחים המושקים עלה באופן עקבי (21% מאז 1992) ותרם לשיפור הביטחון התזונתי וליצרנות ברבים מהאזורים דלי המים. עם זאת, השקיה לחקלאות מהווה כ-70% מצריכת המים בעולם כולו, והיא אחד הגורמים העיקריים למחסור במים. ברמה כלל-עולמית קיים פוטנציאל להרחבת ההשקיה, אך אזורים רבים שבהם ההשקיה צפויה להתרחב, הם אזורים שבהם קיים מחסור במים או בקרקע. הרחבה של השקיה למערכות אקולוגיות רגישות יכולה להוביל לאובדן משמעותי של בתי גידול טבעיים. באופן הפוך, הגברה של חקלאות דרך השקיה יכולה להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של החקלאות, בוויתור על אזורים טבעיים פגיעים. באופן כללי, קיים צורך להגביר את יעילות השימוש במים.

שטח שנתפס להשקיה


מקורות ומידע נוסף

UNEP (2011). Keeping Track of Our Changing Environment: From Rio to Rio+20 (1992-2012). Division of Early Warning and Assessment (DEWA), United Nations Environment Programme (UNEP), Nairobi

Global Map of Irrigation Areas (GMIA). Food and Agriculture Organization of the United Nations

 

מאגר הידע