דו חיים (Amphibia) הם מחלקה של חולייתנים שכוללת בין היתר צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות. שמם נובע מאורח חייהם: רוב המינים חיים בשלבים הראשונים של חייהם במים מתוקים, ואילו בבגרותם הם יכולים להתקיים גם ביבשה. לדו חיים עור לח, ודרכו הם קולטים חומרים שונים מהסביבה (כולל מזהמים).

מאז שנות השמונים של המאה ה-20 חלה הידרדרות דרמטית באוכלוסיות הדו חיים בעולם כולו. כשליש מהמינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, ומאז שנת 1980 נכחדו לחלוטין 9 מינים. הסיבה לפגיעה בדו חיים אינה מובנת לחלוטין, וחוקרים מצביעים על כמה סיבות אפשריות:

  • מינים פולשים. חלק מהמינים הפולשים הם טורפים של הדו חיים, מתחרים איתם על מזונם או מעבירים מחוללי מחלות.
  • ניצול יתר של דו חיים. עד לשנת 1995 יוצאו מדי שנה מאסיה כ-200 מיליון צפרדעים לתעשיית המזון.
  • הרס, קיטוע ושינוי בתי גידול. שינויים שגורם האדם לבית הגידול של הדו חיים גורמים לאובדן של אזורי מחיה ואתרי רבייה. נזק רב נגרם בעיקר מייבוש של בתי גידול לחים עקב שאיבה והסטה של מים.
  • שינויי אקלים. התחממות כדור הארץ עשויה לפגוע בתזמון מחזור הרבייה של הדו חיים ולהגדיל את רגישותם למחלות.
  • קרינת UV. מים מתוקים נוטים לספוח ביעילות קרינת UV, ולכן הדיירים של בתי גידול אלו רגישים במיוחד לשינויי האקלים ולעלייה בקרינת UV. קרינת UV יכולה לא רק להרוג דו חיים, אלא גם לגרום לעלייה ברגישותם למזהמים ולמחוללי מחלות. עיקר הפגיעה היא בשלבים הצעירים של מחזור חייהם (ביצה וראשן).
  • מזהמים. עורם הלח של הדו חיים חדיר מאוד לחומרים רבים, ובהם גם חומרי הדברה, קוטלי חרקים, קוטלי עשבים וחומרי דשן, אשר נמצאו כולם מסוכנים לדו חיים.
  • מחלות פטרייתיות. הפטרייה Batrachochytrium dendrobatidis גורמת למחלת עור בשם כיטרידיומיקוסיס (chytrridiomycosis). המחלה נפוצה באזורים רבים בעולם, מתפשטת במהירות, פוגעת במינים רבים של דו חיים וגורמת לשיעורי תמותה גבוהים.

רגישותם של הדו חיים למזהמים מכשירה אותם להיות סמן למצב הסביבה המימית והיבשתית ולזיהומים בסביבות אלו. הידרדרות במצבם של הדו חיים מלמדת על הסכנה לבתי הגידול ולמגוון היצורים המאכלסים בתי גידול אלו. בישראל יש בסך הכול שבעה מינים של דו חיים, ומהם 4 נמצאים בסכנת הכחדה, מין אחד פגיע ורק מין אחד נמצא בסכנה פחותה. מין נוסף, עגולשון שחור-גחון, נכחד בשנות ה-1950 ובשנת 1996 נכנס לרשימת המינים הנכחדים. בשנת 2012 נמצאו מספר פרטים חיים של המין שנחשב עד אז לנכחד. הסיבה העיקרית לפגיעה בדו חיים בישראל היא היעלמות בריכות החורף שמהוות את בית הגידול העיקרי של הדו חיים בישראל.

מצב הדו חיים בישראל


סלמנדרה מצויה

צילום: Flickr: EOL Images, J. Gállego

Salamandra salamandra משפחה: סלמנדריים סטטוס: סכנת הכחדה (EN)

טריטון הפסים

צילום: לירון גורן

Triturus vittatus משפחה: סלמנדריים סטטוס: סכנה חמורה (CR)

צפרדע הנחלים

צילום: לירון גורן

Rana levantina משפחה: צפרדעיים סטטוס: סכנה פחותה (NT)

אילנית מצויה

צילום: לירון גורן

Hyla savignyi משפחה: אילניתי ים סטטוס: פגיע (VU)

קרפדה ירוקה

צילום: Wikimedia Commons, Richard Bartz

Bufo viridis משפחה: קרפדיים סטטוס: סכנת הכחדה (EN)

חפרית מצויה

צילום: Wikimedia Commons,  F. C. Robiller / naturlichter.de

Pelobates syriacus משפחה: חפיריתיים סטטוס: סכנה חמורה (CR)

עגולשון שחור-גחון

צילום: Wikimedia Commons, Mickey Samuni-Blank

Discoglossus nigriventer משפחה: עגולשוניים סטטוס: נכחד* (EX)


מקורות ומידע נוסף

שריג גפני, דו חיים. אתר החברה להגנת הטבע
A. R. Blaustein and P. T. J. Johnson (2010) Conservation Biology: When an infection turns lethal. Nature 465: 881-882
Q. A. Hussain and A. K. Pandit (2012) Global amphibian declines: A review. International Journal of Biodiversity and Conservation 4(10): 348-357
D. P. Hader, H. D. Kumar, R. C. Smith and R. C. Worrestd (2007) Effects of solar UV radiation on aquatic ecosystems and interactions withclimate change. Photochemical & Photobiological Sciences 6: 267–285
Amphibian Specialists Group
Australian Department of the Environment and Heritage. Batrachochytrium dendrobatidis Facts Sheet.

מאגר הידע