כדור הארץ עטוף במעטפת אוויר שנקראת 'אטמוספרה', המפרידה בינו לבין החלל החיצון. האטמוספרה מגיעה לגובה של כ-600 ק"מ מפני השטח של כדור הארץ, אף כי אין גבול ברור בין האטמוספרה לחלל. בגלל גובה האטמוספרה, אנחנו רואים רק את מה שקורה בחלקיה התחתונים. הניסיונות הראשונים ללמוד על האטמוספרה היו מנתונים של חילופי מזג האוויר, אודם הזריחות והשקיעות ונצנוצי הכוכבים. כיום שימוש במכשור מדעי מתקדם ורגיש מהחלל מאפשר להבין טוב יותר כיצד האטמוספרה בנויה ומתפקדת. 
החיים על פני כדור הארץ תלויים בקיומם של האטמוספרה, אנרגית השמש והשדות המגנטיים של כדור הארץ. האטמוספרה קולטת את אנרגיית השמש, מקיימת חלק ממחזור המים, ופועלת יחד עם הכוחות החשמליים והמגנטיים לספק אקלים שבו המגוון הביולוגי מסוגל להתקיים. האטמוספרה גם מגינה עלינו, כמו על שאר היצורים, מפני הקרינה רבת העוצמה של השמש ומפני הקיפאון של הריק של החלל. 

האטמוספרה מורכבת מגזים שונים: 78% חנקן, 21% חמצן, 0.93% ארגון, 0.04% פחמן דו-חמצני, והשאר - גזים שונים בריכוזים נמוכים ביותר. מלבד הגזים, יש באטמוספרה גם אדי מים. כיסוי הגזים שעוטף את כדור הארץ משתנה בהתאם לגובהו מפני השטח, ולפיכך, מבחינים באטמוספרה בארבע שכבות בעלות מאפיינים תרמיים (שינויי טמפרטורה), הרכב כימי, תנועה וצפיפות שונים.

הרכב האוויר. האטמוספרה מורכבת מגזים שונים: 78% חנקן, 21% חמצן, 0.93% ארגון, 0.04% פחמן דו-חמצני, והשאר - גזים שונים בריכוזים נמוכים ביותר.
שכבות האטמוספרה: טרופוספרה (עד 18 ק"מ), סטרטוספרה (עד 50 ק"מ), מזוספרה (עד 80 ק"מ), תרמוספרה (עד 690 ק"מ) ואקזוספרה (עד 800 ק"מ).

תגיות כלליות

מאגר הידע