בישראל מוכרים כ-20 מינים של עופות פולשים. חלק מהעופות האלה השתלבו בבתי הגידול הטבעיים ונראים כחלק בלתי נפרד מהנוף, עד כי הצופה מן הצד יתקשה להבחין כי הם מינים זרים. 
העופות השונים מתחרים עם בעלי חיים אחרים ולעיתים דוחקים אותם, מסבים נזק לחקלאות ומפיצים טפילים.

רשימה חלקית של העופות הפולשים בישראל:

צוצלת

שם מדעי: Streptopelia senegalensis 
תפוצה מקורית: אפריקה 
תפוצה בארץ: ברחבי הארץ, לעיתים נדירות באזורים יבשים או מבודדים 
הגיעה לארץ: במאה ה-19 ואולי אף קודם לכן

הצוצלת היא דוגמה לציפור הנפוצה כל כך בארצנו, עד כי קשה להאמין שלא צמחה כאן באופן טבעי. מקור הצוצלות בארץ הוא כפי הנראה מצוצלות שהובאו במאה ה-19 למסגדים, ומשם הן התפשטו הן באופן טבעי והן בסיועו של האדם. עם השנים הפכו הצוצלות לנפוצות מאוד ברחבי הארץ ואוכלוסייתן כיום מוערכת בכמה מאות אלפי פרטים. 
צוצלות התפשטו באופן עצמאי ובזכות האדם לרוב יבשת אפריקה, למזרח התיכון וגם לאוסטרליה. הצוצלות ניזונות מזרעים ומדגן, ובאפריקה הן ידועות כמזיקות לגידולי דגן.

דררה מצויה

שם מדעי: Psittacula krameri
תפוצה מקורית בעולם: הודו
תפוצה בארץ: ברוב שטחי הארץ
הגיעה לארץ: שנות ה-60 של המאה ה-20.

הדררה הובאה לארץ כחיית מחמד, וכפי הנראה ברחה או שוחררה מכלובים באזור גוש דן. הדררות ניזונות מפירות, מזרעים, מתפרחות ומצוף. הדררות שוכנות בסמוך ליושבי אדם או לגידולים חקלאיים. הן ידועות כמזיקות לגידולים חקלאיים שונים כדוגמת פקאנים ואפרסמונים. בהיותן מקננות חורים יש חשש שהן דוחקות ציפורים אחרות שמקננות בחורים כמו הדוכיפת והנקר. 
הדררה הובאה לארצות רבות בעולם והתבססה בהן. בהודו היא ידועה כמזיק חקלאות בעייתי.

עורב הודי

שם מדעי: Corvus splendens
תפוצה מקורית: דרום מזרח אסיה
תפוצה בארץ: אילת והערבה
הגיע לארץ: אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20

העורב ההודי נצפה לראשונה באילת בשנת 1976. כפי הנראה הגיע על גבי אוניות שעשו דרכן אל אילת. בשנת 1979 נצפה כבר קינון ראשון של העורבים באילת, ובסוף שנות ה-90 מנתה האוכלוסייה מאות פרטים. כיום אוכלוסיית העורב ההודי ממשיכה להתרבות ולהתפשט באזור. העורב ההודי הוא אוכל כול. חיבתו הגדולה לגוזלים מעמידה בסכנת פגיעה מינים של עופות מקומיים.

כסוף מקור הודי

שם מדעי: Lonchura malabarica
תפוצה מקורית בעולם: הודו
תפוצה בארץ: בקעת הירדן מאילת עד לכנרת
הגיע לארץ: נצפה לראשונה בשנת 1985

כסוף המקור ההודי אותר לראשונה בבקעת הירדן בשנת 1985. מקורו כנראה בפרטים שברחו מהשבי. הציפור התבססה גם בירדן, ופי הנראה חלק מהפרטים שנצמצאים בישראל מקורם מירדן. התפשט לאורך השבר הסורי-אפריקני, מצוי בעיקר בעמק בית שאן ובעמק הירדן.

תוכי נזירי (קוואקר)

שם מדעי: Myiopsitta monachus 
תפוצה מקורית: דרומה של יבשת דרום-אמריקה 
תפוצה בארץ: גוש דן (מתפשטת) 
הגיע לארץ: אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20

התוכי הנזירי הובא לישראל, כמו גם למדינות אחרות ברחבי העולם, כחיית מחמד, אך הצליח להשתחרר מהכלובים. הוא זוהה לראשונה באמצע שנות ה-90 באזור תל אביב. כיום הוא מתרבה בהצלחה בטבע ומרחיב את תחומי תפוצתו. נזקיו העיקריים הם לחקלאות. הוא ניזון מזרעים, מפירות, מתפרחות ומחרקים. גם בדרום אמריקה, ארץ מוצאו, ובארצות נוספות שאליהן פלש, תוכי זה מוכר כמזיק לחקלאות.

מיינה מצויה

שם מדעי: Acridotheres tristis
תפוצה מקורית בעולם: הודו ודרום-מזרח אסיה
תפוצה בארץ: מצפון הנגב עד לעמקי הצפון
הגיעה לארץ: סוף שנות ה-90 של המאה ה-20.

המיינות הובאו ארצה כחיות מחמד ושוחררו או ברחו מכלובים, כפי הנראה מאזור פארק הירקון. תוך זמן קצר הן התפשטו מתל אביב לגוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. הן נמצאות בעיקר סביב מגורי אדם. המיינות ניזונות ממזון מגוון שכולל זרעים, פירות, חרקים, שלשולים, צוף ועוד. לא ברורה השפעתם על מינים מקומיים, אך קיימות עדויות ראשוניות לפגיעה במינים שונים. המיינות הועברו למקומות שונים בעולם, בעיקר לצורך הדברה ביולוגית של מיני חרקים מזיקים. ברחבי העולם הן ידועות כמתחרות עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון, כמעבירות של מלריה של עופות וכגורמות נזק ליבולים חקלאיים.

מופיעה ברשימת ה-100

זרזיר בורמזי

שם מדעי: Sturnus burmannicus
תפוצה מקורית בעולם: מזרח אסיה
תפוצה בארץ: גוש דן
 הגיע לארץ: נצפה לראשונה בתחילת שנות ה-2000
הזרזיר הבורמזי הוא מין פולש שהחל כבר לבסס אוכלוסיות בבר. האוכלוסייה בישראל מקורה כפי הנראה בפארק הציפורים שבפארק הירקון. מאז איתורו בתל אביב בשנת 2000 הרחיב הזרזיר את תפוצתו ברחבי גוש דן.  

זרזיר שחור קולר

שם מדעי: Sturnus nigricolis
תפוצה מקורית בעולם: דרום מזרח אסיה
תפוצה בארץ: גוש דן
הגיע לארץ: תחילת שנות ה-2000 בתל אביב

מקורו של הזרזיר בישראל הוא כפי שהנראה מפרטים שברחו מחנויות לממכר בעלי חיים או מפארק הציפורים בתל אביב. לא ידועות השפעותיו האקולוגיות, אך נצפה כמה פעמים כשהוא לוקח מזון מציפורים אחרות כמו דוכיפת ודרור הבית. נפוץ כיום בתל אביב. הוחדר גם באופן לא מוצלח להוואי. כיום מתרבה בטבע והצליח להעמיד אוכלוסייה בבר.

זרזיר הדור

שם מדעי: Spreo superb
תפוצה מקורית בעולם: מזרח אפריקה
תפוצה בארץ: פארק הירקון
 הגיע לארץ: תחילת שנות ה-2000
הזרזיר ההדור נצפה לראשונה בתל אביב, ומקורו בטבע הוא כפי הנראה מפרטים שברחו מפארק הציפורים שבפארק הירקון. כיום מספריו עדיין מועטים, אך הוא מתרבה בטבע.

מקורות ומידע נוסף

עופות פולשים בישראל, מתוך: בשביל הארץ, מגזין טבע, מורשת ונוף, גיליון 5, ינואר-פברואר 2006

מאגר הידע