תהליך הביות של החיטה נמשך אלפי שנים והתרחש באתרים רבים. במהלך הביות נבררו תכונות רבות, כגון גודל הגרגיר, גובה הצמח, מבנה השיבולת, כיסוי הגרגיר ועוד. "תסמין הביות" הוא מגוון התכונות שמבדילות בין זן הבר לזן התרבות. תסמיני הביות של החיטה כוללים:

  • שיבולת מתפרקת –בזני הבר של החיטה, השיבולת הבשלה נשברת בקלות וכך הזרעים מופצים. בחיטה המתורבתת אבד מנגנון הפצה זה: השיבולת נשארת שלמה גם אחרי ההבשלה, דבר שמקל על איסוף הזרעים בידי האדם. שינוי זה הוא אחד החשובים בביות החיטה וכדי להשיגו נדרשו למעלה מאלף שנה.
  • גרגיר עטוי – הגרגיר של חיטת הבר עטוי מעטפת (מוץ) שמגנה עליו מפני יובש וחום, אך גם מקשה על ניקוי הגרגיר. בחיטה המתורבתת, לעומת זאת, הגרגירים נפרדים בקלות מהמוץ. שינוי זה היה אחד החשובים והמאוחרים בתהליך הביות.
  • גודל גרגיר – גרגירים גדולים מאפשרים להגדיל את היבול בשטח שדה זהה. גרגירים גדולים נבררו כבר בתחילת תהליך הביות, בפרק זמן של כ-500 עד 1,000 שנה מתחילתו.
  • מועד הפריחה – חיטת הבר פורחת לזמן קצר יחסית ומועד הפריחה שלה תלוי באורך היום. הארכת משך הפריחה וביטול התלות באורך היום אפשרו להרחיב את תפוצת החיטה –מאזור הסהר הפורה עד לנורווגיה ורוסיה בצפון ועד לארגנטינה בדרום.
  • תנובה – העלייה בתנובה של הגרגירים הביאה לעלייה בכמות התוצרת ביחס לעבודה ולשטח הנדרשים לשם כך.
שיבולי חיטה

אחד התהליכים החשובים שעברה החיטה במהלך הביות הוא הכפלות של מספר עותקי הגנום שלה. הגנום של החיטה מסודר בשבעה כרומוזומים (בבני האדם הגנום מסודר ב-23 כרומוזומים). באורגניזמים רבים גרעין התאים מכיל כמה עותקים של הכרומוזומים: בבני אדם וברוב בעלי החיים ישנם שני עותקים (דיפלואידיות), ובצמחים רבים יש עותקים מרובים של הגנום. בחיטת הבר ניתן למצוא מינים בעלי שניים או ארבעה עותקים של הכרומוזומים בכל גרעין, ואילו בחיטה המתורבתת ניתן למצוא זנים בעלי ארבעה ושישה עותקים. חיטת הלחם (Triticum aestivum) מכילה שישה עותקים של הכרומוזומים שלה (הקספלואידיות). חיטים הקספלואידיות הן מאוחרות יחסית ונוצרו כנראה כמה אלפי שנים אחרי הביות הראשוני של החיטה.
 

מקורות ומידע נוסף

  • דניאל זהרי. מוצא החיטים התרבותיות. מתוך: חיטי-בר וחיטים תרבותיות (1970) בעריכת הלל אופנהימר. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית.
  •  J Dubcovsky and J Dvorak (2007) Genome plasticity a key factor in the success of polyploid wheat under domestication. Science 316: 1862-1866
  • Daolin Fu, Cristobal Uauy, Assaf Distelfeld, Ann Blechl, Lynn Epstein, Xianming Chen, Hanan Sela, Tzion Fahima, and Jorge Dubcovsky(2009) A Kinase-START Gene Confers Temperature-Dependent Resistance to Wheat Stripe Rust. Science 323(5919): 1357-1360
  • JH Peng, D Sun and E Nevo (2011) Domestication evolution, genetics and genomics in wheat. Molecular Breeding 25:281-301

מאגר הידע