הרעיון של פיתוח בר-קיימה צבר תמיכה עולמית בשנת 1987, עם הפרסום של הדו"ח "עתידנו המשותף" ("Our Common Future", 1987)על-ידי הנציבות העולמית לסביבה ופיתוח (WCED). בדו"ח זה, המכונה גם דו"ח ברונטלנד, הובעה ההכרה באחריותה של האנושות למצבן הירוד של המערכות האקולוגיות הטבעיות בכדור הארץ, והמחויבות המשותפת של כל תושבי כדור הארץ להביא לשינוי. בהמשך הדו"ח הוגדר המושג "פיתוח בר-קיימה": פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי, מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. ההגדרה מבטאת את המתח בין פיתוח כלכלי וטכנולוגי לבין שימור משאבי טבע. על-פי תפיסה זו, כל תהליך של פיתוח, גם אם הוא חיוני לסיפוק צורכי האדם ולשיפור איכות החיים, חייב להתנהל באופן שאינו מסכן את היכולת של הסביבה הטבעית לספק שירותים תומכי חיים. 

מקור האיור: wikipedia

מקורות ומידע נוסף

מאגר הידע