בתי הגידול והרבייה סובלים גם מפגיעה בלתי ישירה, למשל על ידי שינוי ודרדור של בתי גידול מרוחקים המשפיעים על אזורי הגידול. זהו איום סמוי שבדרך כלל אינו נראה, עד אשר ההשפעות המצטברות של הדרדור משנות או הורסות את המערכות האקולוגיות האלה.

שינויים בזרימת המים
אחת הדרכים החמורות ביותר שבהן פעילות האדם פוגעת באזורי הגידול של הצעירים היא הפרעה לזרימת המים ולהידרולוגיה של המקום. זהו איום חמור במיוחד לאזורי גידול בשפכי נהרות, הסובלים משינוי בכמות המים המגיעה אליהם בגלל סכרים במעלה הנהרות, מהסטה של מים מתוקים באגן ההיקוות או משינויים באזורי הגדות. ללא כניסה של מים מתוקים שפך הנהר יכול להפוך למלוח מדי, ובכל מקרה לאבד את המאפיינים הייחודיים שהופכים אותו לראוי להיות איזור גידול צעירים. הסטה של מים מתוקים גרמה למחסור בסדימנט ב-30% משפכי הנהרות והדלתות ברחבי העולם. שינויים בזרימת מים יכולים למנוע גישה של בוגרים לאזורי הרבייה או גישה של צעירים לאזורי הגידול. כן הם עשויים להפחית את השטיפה והניקוי של שפכי נהר, כמו גם את יכולתם למחזר את חומרי ההזנה במערכת. בה בעת, הסטה של מים מתוקים גורמת להפחתה בהעמסה של חומרי הזנה ממקורות מעשי ידי אדם שגורמים לאאוטרופיקציה (ראה למטה), וחשוב להתייחס לכך כיתרון לעומת התוצאות השליליות הנגרמות מהפחתה בכמות המים המתוקים הנכנסים לשפכי הנהרות.
שינויי אקלים
שינויי אקלים כבר שינו אזורים של בתי גידול לצעירים וצפויים לגרום לשינויים דרמטיים גם בעתיד. התחממות גלובלית משנה את הטמפרטורה ואת המליחות של שפכי הנהרות ושל בתי הגידול והרבייה הקרובים לחוף. השינויים בתנאים של בתי הגידול הופכים אותם לבלתי-מתאימים למינים עם טווח סבילות צר לטמפרטורות. התחממות יכולה להחריף את בעיית האאוטרופיקציה ולהוביל לפריחה של אצות, לתמותה של דגים ואפילו להתפתחות של אזורים מתים. התחממות יכולה לגרום לעקת חום, וכך למנוע רבייה של חלק מהמינים. דלדול שכבת האוזון יכול גם הוא להשפיע על בתי גידול לצעירים כתוצאה מעלייה בקרינה שגורמת לתמותה של פלנקטון. שינויים בדגמי מזג אוויר, הצפויים על פי חלק מהתרחישים הקיצוניים של שינויי האקלים – עלייה בכמות המשקעים בחלק מהאזורים, חימום בקטבים, עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי סופות ועליית פני הים, ישפיעו כולם על הזרמים באוקיינוסים ועל היכולת של בעלי חיים להגיע לאזורים לגידול הצעירים.
 

מזהמים
מזהמים המובלים בנהרות הם פסולת, מתכות כבדות, פחמימנים ומזהמים אורגנים קשים אחרים בעלי השפעה רעילה על היצורים. מזהמים אלו יכולים להצטבר במהירות בשרשרת המזון. המינים עצמם יכולים להיות מזוהמים גנטית, אם הם מוכלאים עם יצורים שהשתחררו מחוות גדול חקלאיות והתרבו עם האוכלוסיות הטבעיות – תופעה שכבר זורעת הרס בבתי גידול לצעירים בחלקים רבים של העולם. במקרים רבים יצורים שהובאו לבית גידול חדש משנים את המבנה הפיזי של בית הגידול על ידי סילוק הצמחייה המקומית והתפשטות במקומה או שינוי בית הגידול עצמו (דגי אמנון למשל משנים את מבנה הזרם כאשר הם מתרבים ומקשים על מינים מקומיים להתקיים בבית הגידול). אפילו שיבוא של מינים אקזוטיים מעלה את המגוון הביולוגי, התהליך גורם לרוב להומוגניזציה של המערכת. זאת משום שמינים אקזוטיים לרוב שולטים במערכת, מורידים את יכולת ההתאוששות שלה ובמקרים רבים פוגעים ביכולת המערכת האקולוגית לספק את שירותי המערכת שלה.
עלייה בריכוזי החנקה והזרחן גרמו לגדילת יתר של אצות בחופי רומניה. מקור האיור: Philippe Rekacewicz, Mean nutrient concentration in the coast of Romania, UNEP/GRID-Arendal Maps and Graphics Library,
עלייה בריכוזי החנקה והזרחן גרמו לגדילת יתר של אצות בחופי רומניה. מקור האיור: Philippe Rekacewicz, Mean nutrient concentration in the coast of Romania, UNEP/GRID-Arendal Maps and Graphics Library,
אאוטרופיקציה
שינוי המתרחש כאשר נגר עילי נושא איתו מזהמים שמגיעים לשפכי נהרות ולבתי גידול אחרים בחופים. התוצאה החמורה ביותר שאיומים כאלו גורמים היא כפי הנראה אאוטרופיקציה – תוספת של כמות גדולה למדי של חומרי דשן, ביוב וחומרי הזנה בלתי-טבעיים אחרים, שמשנים את התהליכים הביולוגיים של המערכות האקולוגיות. אאוטרופיקציה יכולה לגרום לפריחה ולגדילת יתר של אצות, ואלו משנות את התנאים בעמודת המים והופכות משטחי גדילה רבים לבלתי הולמים למינים אחרים. אאוטרופיקציה נגרמת בדרך כלל בגלל הזרמה של דשנים, פסולת חקלאית, ביוב וחומרי הזנה נוספים שמקורם בפעילות האדם, והיא שכיחה כמעט בכל מערכות החוף שליד מגורי האדם.

חנקן הוא חומר ההזנה המגביל במערכות ימיות, ולכן ההשפעה שלו על האקולוגיה של מערכות החוף נלמדה רבות. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שאפילו במקרים שבהם רמת חומרי ההזנה לא גדלה באופן משמעותי, יש הבדל בצורת החנקן השכיח במערכות: צורת החנקן השכיח במערכות המושפעות מהאדם הוא א-אורגני, ואילו במערכת אקולוגיות בלתי-מופרעות צורת החנקן השכיח הוא האורגני. הבדל זה הוא בעל השלכות שליליות משמעותיות על היצורים במערכות האקולוגיות, המנצלים באופן שונה את שני סוגי החנקן.

למרות חשיבותם של אזורי הגידול לצעירים בתעשיית התיירות, פיתוח אתרי התיירות בחופים משתמש לעיתים בבתי גידול לצעירים כאתרי פסולת, מדרדר אותם והופך אותם לחסרי תועלת באספקת שירותי המערכת האקולוגית.

מקורות ומידע נוסף

דפים אלו הם חלק מהערכה להסברת חשיבות אזורים לגידול ורבייה ימיים. לדף הבית של הערכה לחצו. הערכה פותחה על ידי ה-Ecological Society of America. תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.

אופן ציטוט הערכה:

Ecological Society of America. 2010. Communicating Ecosystem Services Toolkit: Marine Nurseries Tool kit. Online at www.esa.org/ecoservices. תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.tau.ac.il/?cmd=gallery

משאבי הוראה