מרבית המדענים ברחבי העולם מסכימים כי אקלים כדור הארץ הולך ומתחמם. במאה השנה שבין 1905 ל-2005 עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.74°C. השינוי נשמע קטן -הרי ההבדל בטמפרטורה בין יום ללילה, בין קיץ לחורף או בין ירושלים לתל אביב הם הבדלים גדולים הרבה יותר. אבל אם אם נסתכל על ההבדל בטמפרטורה עולמית הממוצעת בעידן הקרח האחרון, לפני 30,000-10,000 שנה, נבין את מלוא המשמעות של חצי מעלה. בעידן הקרח, כשמרבית אירופה וצפון אמריקה היו מכוסות קרחונים, הטמפרטורה העולמית הממוצעת היתה נמוכה רק בכ-8-6 מעלות צלזיוס ממה שהיא כיום. תחזיות ה-IPCC לעליית הטמפרטורה העולמית עד סוף המאה ה-21 נעות בין עלייה של 1°C ל-6°C.

בקצב זה של שינוי טמפרטורה, צפויה ההתחממות הגלובלית להיות הגורם הראשון במעלה למשבר הסביבתי. משום כך נחתמה בשנת 1996 אמנת מסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינוי האקלים. מטרת האמנה להפחית את הפגיעה האנושית במערכת האקלים הגלובלית כתוצאה מפליטת גזי החממה. בשנת 1997 נחתם פרוטוקול קיוטו. מטרת פרוטוקול זה להפוך את האמנה לאמצעי אפקטיבי לטיפול בפליטה של גזי החממה.

הגורם העיקרי לעלייה בטמפרטורה הוא פליטה של גזי חממה, בעיקר פחמן דו-חמצני (CO2), בעקבות פעילות אנושית. ב-200 השנים האחרונות עלה שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ב-30%.
 
ההתחממות הגלובלית גורמת לשינויי אקלים קיצוניים, שמתבטאים בין היתר בהמסת הקרחונים בקטבים, בשיטפונות, בסערות, בבצורות או בגלי חום עזים,בעליית מפלס מי-הים ובהמלחת מי התהום והתפשטות המדבריות.
 
שינויי האקלים הקיצוניים כבר פגעו באופן משמעותי במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות. שינויי האקלים השפיעו על תפוצת המינים, על גודל אוכלוסיות ועל תהליכים כמו מועדי הגשמים, כמות המשקעים, נדידה של בעלי חיים, מועדי רבייה ותפוצה של מחלות.

נתוני האקלים בעבר משוחזרים על פי עדויות עקיפות. האקלים מתועד ישירות על ידי מדידות עם מכשירים מדעיים ממחצית המאה ה-19. תחזיות של האקלים בעתיד נבנו על פי מספר תרחישים, הלוקחים בחשבון גם תסריטים חברתיים-כלכליים שונים.


מאגר הידע