ההסתגלות לשינויי אקלים כוללת בעיקר היערכות לשינוים הצפויים. לדוגמה, מתוכננת הרחבה של התפלת מי ים כדי לספק את המחסור ההולך וגדל במשק המים. דוגמה נוספת היא נטיעת יערות כדי להגביר את שירותי המערכת האקולוגית שלהם, בעיקר את הטמעת הפחמן הדו-חמצני (כחלק מהמטרה להוריד את ריכוז הפחמן הדו-חמצני) ואת מיתון האקלים (כחלק מההסתגלות).
 
הדרכים שבהן ישראל נערכת להסתגלות לשינויי האקלים הצפויים:
משאבי מים – הרחבת ההתפלה, חיסכון במים וניהול יעיל יותר של משק המים, שיפור ניטור איכות המים, שיפור תשתיות הביוב והניקוז ושיפור ניהול ממשק שימושי הקרקע באזורים המועדים לשיטפונות.
חקלאות – הגברת השימוש במים קולחים, שיפורים טכנלוגיים בשיטת ההשקיה, פיתוח תחליפים לדגנים המשמשים למספוא ובחירת זני בקר העמידים לחום.
אזורי החוף – התאמת התשתיות החופיות לעליית גובה מי הים, הפסקת כריית חול מתחום מי הים הרדודים מ-30 מטרים, שינוי הגדרת מיקום קו המים הגבוהים בקשר לרוחב רצועת החוף של 100 מ' בתמ"א 13, העברה מלאכותית של חול לשם שימור מאזן הסעת החולות לאורך החוף, הגברת הבקרה במסחר ימי לשם מניעת חדירה של מינים ימיים פולשים.
בריאות הציבור – שיפור הבקרה והניטור של גורמים מעבירי מחלות והכשרת מומחים.
מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי – התייחסות להשלכות שינויי אקלים בניהול אזורים מוגנים וניטור מינים הרגישים לשינויים אלו, מניעת שריפות בשטחי יער ושטחים פתוחים אחרים, נטיעת עצים עמידים ליובש בנטיעות לשם ייעור.
אנרגיה ותשתיות – התייעלות, התאמת תקני הבנייה לשינויי האקלים.
כלכלה – מתן תמריצים כלכליים לעידוד הסתגלות לשינויי האקלים.

מקורות ומידע נוסף

הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, אוגוסט 2011

מאגר הידע