גורמים רבים אחראיים כפי הנראה לתופעה הנקראת "תסמונת התמוטטות המושבה". ארבע קטגוריות נרחבות של גורמים אפשריים נחקרות כיום: פתוגנים, טפילים, לחצי סביבה הכוללים חומרי הדברה ותנאי מזג אוויר קיצוניים, ולחצי ממשק הכוללים בעיות בתזונה של הדבורים, בעיקר בשל מחסור בצוף ובאבקה. מומחים רבים גורסים כי ההידרדרות במצב של אוכלוסיות דבורת הדבש מדגימה את הסכנה שבהסתמכותנו על מין בודד לרוב צרכינו בהאבקה.

כאשר מדברים על מאביקים, אנו חושבים בראש ובראשונה על דבורי דבש
(Apis mellifera). הקישור הנפוץ הזה נובע ככל הנראה משכיחות דבורת הדבש בחקלאות ומהופעתה התכופה בתוכניות טבע, ואפילו בספרי ילדים. דבורי דבש אינן נמצאות באופן טבעי בצפון אמריקה. הן הובאו לשם על ידי מתיישבים אירופאים במאה ה-17 כדי לספק דבש ושעווה, שני מוצרים חשובים באותה תקופה. יכולתה של דבורת הדבש להתאים את עצמה לסביבות חדשות גורמת לכך שכוורות שהתפראו יכולות להימצא כמאביקות פרחים ומחפשות מזון ברוב החצרות, הגינות והאזורים הטבעיים ברחבי היבשת כולה.

בשנים האחרונות התעוררה דאגה בקרב חקלאים, לאחר שמדענים אספו עדויות המראות כי כוורות של דבורי דבש עומדות בפני סכנת הכחדה. מספר הכוורות המסחריות ואלו שהתפשטו אל הבר הצטמצם ב-25 אחוזים במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 ובלמעלה מ-50 אחוזים מאז שנות הארבעים. על פי הנתונים, ב-1947 היו בארצות הברית 5.9 מיליון מושבות מסחריות של דבורי דבש, ובשנת 2005 – רק 2.4 מיליון. מצב דבורי הדבש שהתפשטו אל הבר ברור פחות, אולם ההערכה היא שמספרן צנח ב-75 אחוזים או יותר במהלך 30 השנים האחרונות.

דבורת דבש מאביקה פרחי שזיף. מקור: wikipedia

דבורת דבש מאביקה פרחי שזיף. מקור: wikipedia

העלייה בחשיבות הדבורים המסחריות כמאביקות גידולים התרחשה במהלך המאה ה-20 משתי סיבות: שיפור צורת הכוורת והטיפול בה במהלך המאה ה- 19- ופגיעה באוכלוסיות של דבורי בר מקומיות עקב אובדן בית הגידול ושימוש בחומרי הדברה. ההאבקה היא עכשיו עסק גדול: מאז 1992, למעלה ממיליון כוורות דבורי דבש מושכרות מכוורנים מסחריים כל שנה לצורכי האבקה של גידולים חקלאיים ברחבי ארצות הברית.

כיום יותר ויותר מינים של דבורים מגויסים באופן מסחרי להאבקת גידולים בצפון אמריקה. הדבר נעשה במידה מסוימת כתגובה לבעיות שאיתן מתמודדות דבורי הדבש, אך גם משום שדבורי דבש אינן המאביק היעיל ביותר עבור כל הגידולים. מין מסוים של אוסמיה
(Osmia lignaria), לדוגמה, משמשת באופן מסחרי להאבקת תפוחים ודובדבנים. האבקת ארבעה דונמים של מטע תפוחים מצריכה כ-250 מדבורים יחידאיות אלו, תפקיד שיצריך 2.5 כוורות של דבורי דבש (כ-50,000 דבורים). דבורים נוספות הן מאביקות חשובות לגידולים מסוימים. מין של גזרנית (Megachile rotundata) ומין של נומיה (Nomia melanderi) מאביקות אספסת בצפון-מערב אמריקה. דבורי בומבוס (Bombus) משמשות להאבקה בחממות של עגבניות וסולניים אחרים שעד כה הואבקו באופן ידני. מיני דבורים אלו סובלים גם הם מבעיות שונות. נראה ששינוע כוורות של דבורי בומבוס מסחריות הביא להתפשטות הפתוגן Nosema אל מיני בר של דבורי בומבוס במערב ארצות הברית. הדבר גרם לירידה חדה בגודל האוכלוסייה של מין בומבוס אחד, וככל הנראה להכחדה של שני מינים אחרים.

מקורות ומידע נוסף

הדפים הבאים הם חלק מהערכה להסברת חשיבות אזורים לגידול ורבייה ימיים. הערכה פותחה על ידי ה-Ecological Society of America. תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב. 

אופן ציטוט הערכה:

Ecological Society of America. 2008. Communicating Ecosystem Services Pollination Toolkit.

Online at www.esa.org/ecoservices.

תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.campusteva.tau.ac.il

משאבי הוראה