מאביקים מסחריים

גורמים רבים אחראיים כפי הנראה לתופעה הנקראת "תסמונת התמוטטות המושבה". ארבע קטגוריות נרחבות של גורמים אפשריים נחקרות כיום: פתוגנים, טפילים, לחצי סביבה הכוללים חומרי הדברה ותנאי מזג אוויר קיצוניים, ולחצי ממשק הכוללים בעיות בתזונה של הדבורים, בעיקר בשל מחסור בצוף ובאבקה. מומחים רבים גורסים כי ההידרדרות במצב של אוכלוסיות דבורת הדבש מדגימה את הסכנה שבהסתמכותנו על מין בודד לרוב צרכינו בהאבקה.

בשנים האחרונות התעוררה דאגה בקרב חקלאים, לאחר שמדענים אספו עדויות המראות כי כוורות של דבורי דבש עומדות בפני סכנת הכחדה. מספר הכוורות המסחריות ואלו שהתפשטו אל הבר הצטמצם ב-25 אחוזים במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 ובלמעלה מ-50 אחוזים מאז שנות הארבעים. על פי הנתונים, ב-1947 היו בארצות הברית 5.9 מיליון מושבות מסחריות של דבורי דבש, ובשנת 2005 – רק 2.4 מיליון. מצב דבורי הדבש שהתפשטו אל הבר ברור פחות, אולם ההערכה היא שמספרן צנח ב-75 אחוזים או יותר במהלך 30 השנים האחרונות.

העלייה בחשיבות הדבורים המסחריות כמאביקות גידולים התרחשה במהלך המאה ה-20 משתי סיבות: שיפור צורת הכוורת והטיפול בה במהלך המאה ה- 19- ופגיעה באוכלוסיות של דבורי בר מקומיות עקב אובדן בית הגידול ושימוש בחומרי הדברה. ההאבקה היא עכשיו עסק גדול: מאז 1992, למעלה ממיליון כוורות דבורי דבש מושכרות מכוורנים מסחריים כל שנה לצורכי האבקה של גידולים חקלאיים ברחבי ארצות הברית.