שונית האלמוגים של אילת היא מהשוניות הצפוניות בעולם ואחת העשירות שבהן. בעשורים האחרונים נחשפה השונית לגורמי עקה (stress) רבים שפגעו קשות באלמוגים – השקעה של אבק פוספטים מנמל אילת, הזרמת שפכים מאילת ומעקבה, חוות לגידול דגים בים, תיירות, כולל תיירות הצלילה, ועוד. המשותף לכל הגורמים הללו – כולם מקורם בבני האדם.

שנות ה-1970

נמל הנפט של אילת בשנות ה-70 של המאה העשרים

נמל הנפט של אילת היה פעיל מאוד במהלך שנות ה-70 של המאה העשרים, ושונית האלמוגים סבלה מאירועים תכופים של זיהומי נפט. החשיפה הממושכת לנפט פגעה ברבייה ובשרידות של האלמוגים. בנוסף לכך, בקיץ 1970 היה שפל קיצוני, שבמהלכו נחשף החלק העליון של השונית (שולחן השונית) לאוויר ולטמפרטורה של מעל 30 מעלות צלזיוס למשך כמה שעות. כתוצאה מכך מתו כמעט כל האלמוגים בחלקה העליון של השונית מתו. השפעת השפל הייתה דומה לכל אורכה של השונית, ובכל זאת ההתאוששות של האלמוגים באזור נמל הנפט הייתה איטית יותר. מגוון מיני האלמוגים ברוב השונית חזר לרמתו הראשונית תוך שלוש שנים, ואילו באזור נמל הנפט מגוון המינים לא השתקם גם לאחר 20 שנה. פרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב מעריך שהחשיפה הכרונית של האלמוגים לנפט פגעה ביכולתם להתאושש מנזקים אחרים. תופעה זו מוכרת גם ממקרים אחרים שבהם העלייה בתדירות ובחומרה של נזקים שגורם האדם לאלמוגים פוגעת ביכולתם להתאושש מנזקים (טבעיים או מעשה ידי אדם). בסוף שנות ה-70 פחתה מאוד תנועת מיכליות הנפט, ואיתה פחתה גם תכיפות זיהומי הנפט.

שנות ה-1980-1990

טבלה עם נתונים על שונית האלמוגים בישראל בשנות ה-1980-1990

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 אוכלוסיית העיר אילת הכפילה את עצמה, ואחת ההשלכות הייתה עלייה משמעותית בזיהומים שמקורם בשפכים העירוניים. מתקן לטיפול בשפכים הוקם רק בשנת 1995, ועד אז הוזרמו כל השפכים של העיר אילת לים. בנוסף, בתחילת שנות ה-90 הוקמו באילת חוות חקלאיות לגידול דגים בים. השפכים של העיר והמזון וההפרשות של חוות הדגים הביאו להעשרה של הים בחומר אורגני שמזיק לאלמוגים. אלמוגים גדלים בסביבות עניות בחומרי דשן. ההעשרה בחומר אורגני גורמת לפריחה של אצות, ואלו מתחרות עם האלמוגים על מקום ומחליפות אותם. שלא כמו האלמוגים, האצות אינן מייצרות שלד קשיח ולכן לא יוצרות בית גידול עשיר כמו השונית. מדענים מעריכים שהנזק שגרמו כלובי הדגים דומה ואף עולה על הנזק שנגרם לפני כן מהשפכים. לאחר שנים רבות של מחלוקות במוסדות המחקר ובממשל, החליט בית המשפט על הוצאת הכלובים מהים, והם פונו סופית בשנת 2008.

שנות ה-2000

מחלות אלמוגים

בתחילת שנות ה-2000 הופיעו לראשונה דיווחים על התפרצות של מחלות במפרץ אילת. מחלות האלמוגים קשורות ככל הנראה לעלייה בטמפרטורת מי הים (לינק): באופן ישיר בגלל נזק לאלמוג או לאצות השיתופיות שלו, ובאופן עקיף – בשל עלייה ברגישותם של האלמוגים לחיידקים ולמחוללי מחלות אחרים ובגלל עלייה באלימותם של החיידקים. תופעה זו מוכרת כבר משנות ה-80 של המאה העשרים – שוניות ברחבי העולם החלו לסבול ממחלות שונות, שגרמו במקומות מסוימים לנזקים כבדים לשוניות. בשנת 1998 למשל מתו ממחלות 90% מהאלמוגים הרדודים באוקיינוס ההודי.

שנות ה-2010

שונית האלמוגים באילת

באופן כללי, מצבה של שונית האלמוגים באילת התייצב בעשור האחרון. באזור שבו היו בעבר כלובי הדגים חלה התאוששות של הקרקעית והתיישבות של עשב ים שצפוי לאפשר התבססות של מינים נוספים. הביוב שוב אינו מאיים על השונית (למעט באירועים חריגים), מסופי הפוספטים שיפרו את מערך הסעת הפוספטים והפחיתו את כמות הפוספטים שמגיעים לים, ומיכליות נפט כמעט שאינן פוקדות את נמל אילת. הגורמים העיקריים שמסכנים כיום את השונית של אילת הם מחלות אלמוגים ונזקים שגורמים תיירים, ובעיקר צוללים: נזקי תיירות: שוניות האלמוגים באילת סובלות מלחץ תיירות כבד. יותר מ-250,000 צוללים מבקרים מדי שנה באתרים של מפרץ אילת לאורך 12 קילומטרים של חופים. רוב הפעילות מרוכזת לאורך ארבעה קילומטרים של שמורת חוף אלמוג. באתרים שבהם מבקרים צוללים רבים מוצאים שיעור גבוה של אלמוגים שבורים, ובנוסף לכך – חול מהקרקעית שהצוללים והשחיינים מרחיפים לעמודת המים שוקע על האלמוגים וגורם לנזק נוסף. מחלות אלמוגים: הגורמים לרוב מחלות האלמוגים אינם ידועים ומחקר רב נדרש בתחום. בשנת 2007 רותם עפרוני ושותפיה בחנו לראשונה את האפשרות לריפוי של מחלות אלמוגים חיידקיות בשיטה שנקראת Phage Therapy, ובשנת 2009 אילאיל אטד ושותפיה טיפלו בהצלחה באלמוגים שחלו במחלה מסוימת בשונית אילת.


מקורות ומידע נוסף

I Atad, A Zvuloni, Y Loya, E Rosenberg (2012) Phage therapy of the white plague-like disease of Favia favus in the Red Sea. Coral Reefs 31:665–670

Y Loya (2004) The Coral Reefs of Eilat – Past,Present and Future:Three Decades of Coral Community Structure Studies In Coral Health and Disease. E.Roseberg and Y.Loya (eds). Berlin, Germany: Springer-Verlag, pp. 1-34

D Zakai and N E Chadwick-Furman (2002) Impacts of intensive recreational diving on reef corals at Eilat, northern Red Sea. Biological Conservation 105: 179–187

מאגר הידע