טבלה זו מסכמת את הכלים החוקיים הקיימים היום בישראל ומסייעים להגנה על המגוון הביולוגי.
יש לציין כי חלק מהחוקים והפקודות נחקקו לפני הקמת מדינת ישראל בזמן המנדט הבריטי.
 
 
המידע לקוח מתוכנית הפעולה הלאומית - http://www.sviva.gov.il/. עובד בסיוע עו"ד רונית ג'וסטו חנני ואיריס האן.
הערך המוגןהחוקתחום האחריות
מיניםחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (1998)החוק העיקרי להגנה על המגוון הביולוגי. באמצעותו מוכרזים שמורות טבע, גנים לאומיים וערכי טבע. בעוד שההגנה בעזרת שמורות טבע וגנים לאומיים מתייחסת למקום מסוים ונעשית רק בגבולותיו, ההגנה על ערכי טבע היא באשר הם.
החוק להגנת חיות הבר (1995)מקנה סמכות לשר להגנת הסביבה להגביל ציד של חיות בר, לחלק היתרי ציד ולמנות פקחים לאכוף את החוק. חוק אוסר על מסחר, על אחזקה או על העברה של חיות בר ללא היתר. החוק מחייב היתר כדי לצוד חיות למאכל או מזיקי חקלאות ואוסר כליל על ציד של חיות מוגנות, למעט היתרים מיוחדים בהתאם לחריגים שמותנים בחוק.
שטחחוק מנהל מקרקעי ישראל (1960)היסוד למנהל מקרקעי ישראל, האחראי לניהול שטחי ישראל.
חוק התכנון והבנייה (1965)חוק זה הוא תקנון נרחב שמבקר ומווסת את כל הבנייה ושימושי הקרקע בישראל. החוק קובע היררכיה של גופי תכנון (לאומי, מחוזי ומקומי). החוק מאפשר ליידע את הציבור ולשתף אותו בתהליכי התכנון. אנשים פרטיים וגופים רשאים לבחון את התוכניות בוועדות המחוזיות והמקומיות ולהתנגד להן בתקופת הזמן שהן בשימוע. החוק מאפשר גם ערעור במקרה שההתנגדות נדחית.
תוכנית מתאר ארצית (תמ"א)תמ"א 8 מייעדת שטחים לשמורות טבע וגנים לאומיים. מטרת התוכנית היא להגן על שטחים בעלי ערך נופי או על שטחים שמקיימים ערכי טבע שיפגעו על ידי פיתוח. תמ"א 13 מגנה על החופים תמ"א 22 היא תוכנית הייעור תמ"א 35 היא תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור. מטרתה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים. על פי מטרות העל ועקרונות התכנון העומדים בבסיסה, מבחינה תמ"א 35 בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מאפשרי פיתוח ואזורים מוטי שימור) שבהם ניתן ביטוי ומענה תכנוני לצורכי הפיתוח של ישראל תוך הדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים, לרבות אזורי החיץ לאורך הנחלים ושמירה על ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת.
קרקעפקודת סחף הקרקע, מניעה (1941)פקודה זו עוסקת בשמירת הקרקע ופוריותה. הממונה על ביצוע הפקודה הוא שר החקלאות. מטרת הפקודה היא למנוע סחף קרקע.
פקודת סחף חול (1922)הפקודה נועדה למנוע מחולות לפגוע באדמה פורייה.
החוק להגנת הצומח (נזקי עיזים) (1950)החוק מגביל את רעיית העיזים כדי למנוע נזקים לקרקע ולצומח.
ייעורפקודת היערות (1926)הפקודה מגנה על יער טבעי, יער נטע-אדם ועל מוצריו הישירים או העקיפים. שר החקלאות רשאי מתוקף הפקודה לסגור שטחי יער, להגן על עצים או לאסור על עקירתם.
תמ"א 22 ליער וייעור (1995)תוכנית המתאר ליער וייעור נועדה להגן על היערות ולהתיר פעילות ביער רק אם היא אינה מזיקה לחי ולצומח. עם זאת, התמ"א מאפשרת פיתוח תשתיות כגון: מים, ביוב, ניקוז, דרכים, חשמל ועוד. היא גם מאפשרת להפחית את שטח היער עד למכסה מסוימת ובתיאום עם קק"ל.
בתי גידול לחים יבשתייםחוק המים (1959)החוק מתווה את המסגרת לניהול מקורות המים של ישראל, כולל ייצור, הקצאה, חלוקה, מניעת ניצול יתר, הגנה ומניעת זיהום. ב-2004 תיקון לחוק קבע את זכות המים לטבע – 50 מלמ"ק בשנה.
חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות (1957)החוק עוסק בהגנה מפני שיטפונות ובהזרמת מי הנגר העיליים לנחלים ולערוצי ניקוז לים. החוק הוא באחריות רשות הניקוז.
חוק רשויות נחלים ומעיינות (1965)זוהי המסגרת החוקית לייסוד רשויות הנחלים והמעיינות. תפקיד הרשויות, בין השאר, הוא לווסת את זרימת המים, לקבוע את נתיב הזרימה, לסלק גורמי זיהום, לשמור על הנוף והטבע לאורך הנחל ולבקר את אופן השימוש בנחל על ידי הצרכנים השונים.
בתי גידול מימיים וימייםפקודת הנמלים (1971)הפקודה מסדירה את ההתנהלות בנמלי אילת, אשקלון, אשדוד, יפו, תל אביב, חיפה, עכו וטבריה, וכל מקום אחר ששר התחבורה האחראי על הפקודה יקבע. השר יכול גם לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, תקנות למניעת זיהום המים מתוך המים או מחוצה להם. בתוקף זאת, שר התחבורה קבע תקנה האוסרת על הכנסת כלי שיט נוספים לכנרת כדי למנוע זיהום נוסף שלה.
חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים (1988)מטרת החוק היא למנוע זיהום ים כתוצאה מסילוק פסולת ושפכים אליו מכלי טיס ושיט. החוק מאפשר הוצאת היתרים לסילוק פסולת ושפכים לים רק במקרה שאינם מזיקים למערכת האקולוגית הימית.
חוק שמירה על הסביבה החופית (2004)מטרת החוק להגן על החופים ועל ערכי המורשת והטבע שבהם, לשקם ולהגן עליהם כערך ייחודי, למנוע ולצמצם עד כמה שניתן נזקים עתידיים. כמו כן נועד החוק לשמור על הסביבה החופית ועל חולות החוף לטובת הציבור והדורות הבאים. עוד מציב החוק עקרונות ומגבלות לניהול, לפיתוח ולשימוש מקיים של הסביבה החופית. בתוקף החוק, חוף הים והמים נחשבים יחידה אחת, מגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל ועד 300 מטר לעומק היבשה. כל השטח נחשב משאב ציבורי שיש להגן עליו.

מאגר הידע