הידעת?

הסולית היא דג בעל גוף אסימטרי, והיא מבלה את רוב חיה בשכיבה על צידה. הדגיגים הצעירים הם סימטריים ושוחים באופן זקוף. כשהם מתבגרים מתחילה אחת העיניים לנדוד לצד השני של הראש. במקביל חל עיוות בגולגולת ובסופו של דבר הדגיג נוטה על צידו ויורד אל קרקעית הים, שם יבלה את שארית חייו. השיניים מפותחות יותר בצד התחתון, על מנת לאפשר לה לאכול בעלי חיים בקרקע, בעוד שתי העיניים ממוקמות בצד העליון של הראש.

שונית המחסום הגדולה היא המבנה הביוגני (שנוצר על ידי אורגניזמים) הגדול ביותר בכדור הארץ. שונית המחסום היא למעשה מערכת המורכבת מכ- 2,900 שוניות נפרדות המשתרעות לאורך 2,300 קילומטרים. השונית מורכבת בעיקר מאלמוגים, שהם בעלי חיים מושבתיים, והיא מהווה בית גידול למגוון ביולוגי נרחב. שונית המחסום הגדולה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1981.

בתמונה: צילום לוויין של שונית המחסום הגדולה. 

הצידקות המחזוריות הן חרקים המשתייכים לסדרת הפשפשאים. הן מבלות את רוב חייהן כזחלים מתחת לפני הקרקע. כעבור 17 שנה (או 13 שנה במינים מסוימים) הציקדות בוקעות באופן מתואם ובמספרים עצומים לפני השטח, שם הן משלימות את התפתחותן לבוגר, מתרבות ומתות בתוך שבועות ספורים.

דגי ריאות (lungfish) נושמים באמצעות זימים וכן באמצעות מבנים דמויי ריאות. כאשר מקווה המים בו חי הדג מתייבש, הדג יוצר תא בתוך הבוץ בו הוא מסוגל להישאר למשך חודשים. כאשר הבוץ יירטב שוב, יחזור הדג לפעילות. דגי ריאות חיים באפריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה.

משפחת הנמליים היא אחת המשפחות בעלות התפוצה הגיאוגרפית הרחבה ביותר בעולם. ניתן למצוא נמלים בכל מקום בעולם, למעט אנטרקטיקה, איסלנד, גרנלנד, פולינזיה (מערבית לטונגה) ולמעט איים מרוחקים באוקיינוסים האטלנטי וההודי.

הספונודון הוא זוחל החי בניו זילנד. הוא נחשב ל"מאובן חי" משום שהוא לא השתנה מהתקופה בה חי האב הקדמון שלו. בנוסף לשתי עיניו, הספונודון מצויד בעין קודקודית (parietal eye). העין הקודקודית רגישה לאור ולחושך, ואינה יוצרת תמונה.

קורי העכביש הם המבנה הביולוגי החזק ביותר המוכר לנו. אם נשווה קור עכביש לסיב באותו הגודל העשוי פלדה, נגלה כי קשה פי 100 לשבור את קור העכביש.

הפרח הגדול בעולם שייך לצמח Rafflesia arnoldiiמהמשפחהRafflesiacaea. זוהי משפחה של צמחים טפילים הגדלים בדרום מזרח אסיה. הצמחים במשפחה זו חסרי שורשים, עלים וגבעולים, והפרחים שלהם מגיחים מרקמת הצמח עליו הם נטפלים.

בניסוי שנערך בשנת 2005, נשלחו חזזיות לחלל למשך 16 יום. עם שובן לכדור הארץ, נמצא כי לא נפגעה יכולתן לבצע פוטוסינתזה, וכי מבנה התאים נותר תקין. החזזיות שרדו בהצלחה חשיפה מסיבית לקרינת UV ולקרינה קוסמית, תנאים שנמצאו הרסניים אפילו לחיידקים ולמיקרואורגניזמים אחרים. אתגר נוסף שעמד בפני החזזיות הוא ייבוש קיצוני בעקבות ההמצאות בריק. החזזיות התאוששו לחלוטין מהייבוש בתוך 24 שעות וחזרו לבצע פוטוסינתזה.

האצטרובלים הם אברי הרבייה של הצמחים המחטנאים. עץ סקויה בוגר מייצר בממוצע 1500 אצטרובלים מידי שנה. כל אצטרובל כזה יכול לשרוד מעל 20 שנה.