דו"ח ההערכה של המילניום מגדיר את גורמי השינוי העולמי של המערכות האקולוגיות ככל גורם טבעי או גורם מעשי ידי אדם. 
 
בין הגורמים הישירים לשינוי העולמי של המערכות האקולוגיות ב-50 השנים האחרונות ניתן למנות את הגורמים האלה:
 
  • שינוי של שטחי בר לשטחי חקלאות מעובדים נחשב כגורם המרכזי לשינוי של מערכות אקולוגיות יבשתיות. 
    שטחי החקלאות מכסים כ-30% משטח כדור הארץ. בהפיכת שטחי הבר לשטחי חקלאות נפגעות המערכות האקולוגיות הטבעיות. ההערכות הן שכריתה והרס של יערות לצורכי חקלאות משפיעים כיום על 8.5% משטחי היערות הנותרים, כמחציתם בדרום אמריקה. בנוסף לכך, כ-10% מהאזורים הצחיחים והמדבריים, מרביתם באסיה, נחשבים כהרוסים.
  • דיג יתר נחשב הגורם המרכזי לשינוי של מערכות אקולוגיות ימיות. על פי ארגון המזון והחקלאות (FAO- Food and Agriculture Organization), כמחצית מהדגה בטבע שלגביה יש מידע נוצלה עד תום, והגדלת כמויות הדגה שמועלות ברשת אינה אפשרית.
  • שינוי משטר המים, מינים פולשים וזיהום, במיוחד העמסת יתר של נוטריינטים, נחשבים כגורמי שינוי מרכזיים במערכות אקולוגיות של מים מתוקים. העמסת יתר של נוטריינטים התגלתה כגורם מרכזי לא רק בשינוי של מערכות אקולוגיות של מים מתוקים, אלא גם בשינוי של מערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות. עודף הנוטריינטים הוא תוצאה של דישון יתר שמטרתו הגדלת יכולת ייצור המזון בחקלאות. ב-50 השנים האחרונות גדל הדישון החנקני פי חמישה והדישון הזרחני פי שלושה.
  • שינוי אקלים מוכר כיום כאחד ממחוללי השינוי המרכזיים במערכות האקולוגיות בכל כדור הארץ. במהלך המאה ה-20 עלתה הטמפרטורה הממוצעת ב-0.74°C, משטר המשקעים העולמי השתנה ומפלס הים עלה ב-0.1–0.2 מטרים.
  • מינים פולשים הם תופעה כלל-עולמית הגורמת לשינויים דרמטיים בתפוצת המינים על פני כדור הארץ. שינויי התפוצה גדולים אף מאלו שחלו לאחר עידן הקרח האחרון. ההערכה היא כי בארצות הברית לבדה אחראים המינים הפולשים להידרדרות במצבם של 42% מהמינים המקומיים הנחשבים כיום למינים בסכנת הכחדה. 
בין הגורמים העקיפים לשינוי עולמי של המערכות האקולוגיות ניתן למנות את הגורמים האלה:
 
  • דמוגרפיה. אוכלוסיית העולם גדלה בקצב שאין שני לו בהיסטוריה של המין האנושי – גודל האוכלוסייה הוכפל ב-40 השנים האחרונות למרות ירידה בקצב הגידול מ-2.1% בשנת 1960 ל-1.35% כיום. כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים עירוניים, המכסים פחות מ-3% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. עם זאת, השפעת האזורים העירוניים גדולה ומקיפה שטח נרחב הרבה יותר.
  • כלכלה. ב-50 השנים האחרונות גדל היקף הפעילות הכלכלית בעולם פי שבעה, והיקף ההכנסות הממוצע לנפש כמעט הוכפל. אף על פי שישנם הבדלים עצומים בפעילות הכלכלית ובהכנסה לנפש בין אזורים שונים בעולם, העלייה בהיקף ההכנסות הממוצע לנפש הביאה לשינוי בתרבות הצריכה: החלק היחסי של ההכנסה המוצא על מזון ירד, ואילו חלקה של ההוצאה לצריכת מוצרי תעשיה עלה. לכך יש השלכות כבדות משקל על ניצול חומרי גלם ואנרגיה.
  • סוציו-פוליטיקה.  גורמים אלו כוללים את הכוחות המשפיעים על קבלת ההחלטות. ישנה ירידה במשטרים הריכוזיים, עלייה של המשטרים הדמוקרטיים והתחזקות של החברה האזרחית.
  • תרבות ודת. התרבות והדת מעצבים את תפיסת העולם של האנשים, ובכלל זה גם את יחסם לטבע ולסביבה. דוגמה לשינוי כזה הוא התפתחות תרבות הצריכה בחלקים שונים של העולם.
  • מדע וטכנולוגיה. במהלך המאה ה-20 חלו התפתחויות מרחיקות לכת בתחומי המדע והטכנולוגיה. ההשפעה של המדע והטכנולוגיה ניכרת במיוחד בתחום ייצור המזון. מרבית הגידול בייצור המזון בעשרות השנים האחרונות הוא תוצאה של עלייה ביבולים ולא של הגדלת שטחי החקלאות. לדוגמה, ב-40 השנים האחרונות עלה יבול החיטה ליחידת שטח במדינות המתפתחות ב-208%, יבול האורז ב-109% ויבול התירס ב-157%.

כמובן שקיימות השפעות הדדיות בין גורמי השינוי השונים, לדוגמה גידול באוכלוסייה ובהכנסה לנפש, המושפע משינויים במדע ובטכנולוגיה, המביאים לשינויי אקלים.


מאגר הידע