האיומים המשמעותיים ביותר על הסביבה בישראל – על המגוון הביולוגי ועל משאבי הקרקע והמים – הם עקיפים: קצב גידול האוכלוסייה, עליית רמת החיים והפיתוח – שהוא תוצאת שני התהליכים הראשונים.
 
בעת הקמת המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 872,700 תושבים ואילו בסוף שנת 2011 חיו בה מעל 7.8 מיליון תושבים.
כיום ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם צפיפות ממוצעת של 334.5 אנשים לקמ"ר. רמת החיים, קצב הצמיחה הכלכלית ומאפיינים נוספים מגדירים את ישראל כמדינה מפותחת, ואילו קצב גידול האוכלוסייה (כ-1.8% בשנה בעשור האחרון) דומה יותר לזה הקיים במדינות המתפתחות. יתרה מכך, אוכלוסיית ישראל והפעילות האנושית אינן מפוזרות באופן שווה בכל חלקי הארץ: 82% מאוכלוסיית ישראל (נתוני 2008) מרוכזים באזור הצפוני-מערבי הים-תיכוני, ובאזורים אלו מגיעה צפיפות האוכלוסין ליותר מ-1,000 אנשים לקמ"ר. בדרום הארץ, לעומת זאת, צפיפות האוכלוסייה נמוכה – כ-78 אנשים לקמ"ר.

האוניה "יציאת אירופה תש"ז" (אקסודוס), מקור התמונה: Wikipedia

האוניה "יציאת אירופה תש"ז" (אקסודוס), מקור התמונה: Wikipedia

לישראל שלושה מאפיינים ייחודיים נוספים:

  • קליטת עולים. ישראל היא הבית הלאומי ליהודי העולם, ומדי כמה שנים\עשורים היא קולטת גלי עלייה גדולים. גל העלייה הגדול האחרון היה בשנות התשעים של המאה ה-20, ובו הגיעו לישראל יותר ממיליון עולים מברית המועצות לשעבר. בזכות עלייה זו גדלה אוכלוסייתה של ישראל תוך זמן קצר מ-4.5 מיליון תושבים ל-6.2 מיליון תושבים. שינויים דמוגרפיים נרחבים בזמן קצר מחייבים את המדינה להיערך בפתרונות מיידים, לא פעם על חשבון הסביבה.
 
  • שימוש צבאי בשטחים נרחבים. כ-46% משטח המדינה הוא שטח צבאי ותנועת האזרחים בו מוגבלת. השימוש הצבאי יכול לפגוע במגוון הביולוגי, אך יש לזכור שהוא גם מונע פיתוח אזרחי ותיירות.

 

  • צרכים לא כלכליים אחרים. מצבה המדיני והביטחוני של ישראל מביא לעקיפת תוכניות מתאר ותהליכי תכנון מקובלים. שתי דוגמאות מהעשור האחרון ממחישות זאת היטב: בניית גדר ההפרדה ופתרונות היישוב מחדש של 2,000 משפחות של מפוני רצועת עזה.

מאגר הידע