מסדרונות אקולוגיים הם מקטעים המחברים בין כתמים של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה שנקטעו זה מזה. הם יכולים להיות בגדלים שונים: מתעלות שמאפשרות לדו חיים מעבר מתחת לכבישים ועד לנתיבים בין יבשות לעופות נודדים. המסדרונות יכולים להיות גם בעלי צורות שונות:
  • ארוכים וצרים, כגון גדרות חיות, נחלים או רצועות יער.
  • אבני קפיצה שנוצרות על ידי כתמים קטנים וסמוכים זה לזה.
  • צורות שונות של נופים שקשורים בצורה כלשהיא זה לזה ומאפשרים לבעלי החיים לנוע דרכם במעבר בין כתמים.
 
הקישוריות בין המקטעים השונים של המערכת האקולוגית מאפשרת:
  • תנועה של בעלי חיים וגישה לבית גידול רחב יותר לצורכי רבייה, חיפוש מזון, תפוצה והגירה.
  • נדידה עונתית.
  • העשרת המגוון הגנטי על ידי חיבור בין תתי-אוכלוסייה.
  • שינוי תחום התפוצה בתגובה לדרדור בית הגידול או בתגובה לשינויי אקלים.
  • הבטחת השלמות של תהליכים סביבתיים כגון הצפה עונתית.
 
במקומות שונים בעולם מושקעים מאמצים רבים ביצירת מסדרונות, אך היעילות שלהם לשמירת המגוון הביולוגי שנויה מאוד במחלוקת בין האקולוגים. מצד אחד המסדרונות מגדילים את הקישוריות בין הכתמים, כפי שצוין לעיל, אולם מן הצד האחר מועלות נגד יעילותן הטענות הבאות:
 
  • המידע על יעילותן מוגבל מאוד. אם הוכחה יעילות, היא בדרך כלל תלויה במין מסוים.
  • כיוון שהמסדרונות מאפשרים תנועה, הם מאפשרים גם התפשטות של השפעות מזיקות, כגון הפצה של מחלות, התפשטות של טורפים ומינים פולשים ושריפות.
  • בגלל אופיים המרחבי, המסדרונות סובלים מאפקט שוליים.
שלא כמו המושג של רשתות ומסדרונות אקולוגיים, המושג של אזורי חיץ מקובל יותר ושנוי פחות במחלוקת. מטרתו העיקרית של אזור חיץ היא לבודד את השטח הרגיש מפני השפעות מזיקות חיצוניות.
הרעיון של אזורי החיץ נולד במרחבים הביוספרים שאונסק"ו מקדמת (UNESCO), ולמרות פשטותו לכאורה, יישום הרעיון מורכב. לא ברורה לחלוטין ההשפעה של פעילות האדם, גם אם מוגבלת, על המגוון הביולוגי. ברור שהגבלות כאלו על אופי הפעילויות האנושיות והיקפן כרוכות בעלויות לבעלי הקרקע ומתעוררת השאלה מי משלם אותן.

מקורות ומידע נוסף

Gilbert-Norton, L., R. Wilson, et al. "A Meta-Analytic Review of Corridor Effectiveness."Conservation Biology24(3): 660-668.

Simberloff, D. and J. Cox (1987)."Consequences and Costs of Conservation Corridors."Conservation Biology1(1): 63-71.

Simberloff, D., J. A. Farr, et al. (1992). "Movement Corridors: Conservation Bargains or Poor Investments?" Conservation Biology6(4): 493-504.

Beier, P. and R. F. Noss (1998). "Do Habitat Corridors Provide Connectivity?" Conservation Biology12(6): 1241-1252.

Bienen, L. (2002). "Informed Decisions Conservation Corridors and the Spread of Infectious Disease."Conservation in Practice3(2): 10-19

מאגר הידע