אנחנו צורכים, משתמשים ומתקיימים בעזרת הטבע. אבל לכמה טבע אנחנו זקוקים? המדד של 'טביעת הרגל האקולוגית' הומצא בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי זוג חוקרים קנדיים, Mathis Wackernagel ו- William Rees , אז מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, והוא כלי ממשק המנסה למדוד את גודל השטח הנדרש לקיומו של אדם, קהילה, מדינה או האנושות כולה. 'טביעת הרגל האקולוגית' מנסה לענות על השאלה: כמה מהשטח הפעיל ביולוגית על פני כדור הארץ נדרש כדי לקיים את האדם? לשם כך המדד מחשב לא רק את השטח שבו האדם גר, אלא את כל השטח הנדרש כדי לספק לאדם את כל הצרכים לקיומו – מזון שהוא אוכל, חומרי טבע שונים שהוא משתמש בהם, אנרגיה שהוא משתמש בה לצרכיו השונים, תשתיות שהוא מקים, שירותי פינוי וטיהור פסולת שהוא משתמש בהם ועוד. בנוסף לכך המדד מחשב את גודל השטח הנדרש כדי לקלוט את תוצרי הלוואי של פעילות האדם.

קטגוריות של חישוב טביעת הרגל האקולוגית: סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: אדמה חקלאית, מרעה ויער לכריתה למוצרי נייר ועץ. שטח הים המשמש לדיג אינטנסיבי. שטח היער הדרוש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט ממקורות שונים. אדמה בנויה וסלולה הנחשבת כשטח שאינו מספק שירותי מערכת אקולוגית. שטחים שמורים (למשל שמורות טבע), המיועדים לשימור המגוון הביולוגי. לאחר חישוב יחידת השטח הנדרשת לקיומו של האדם, ניתן להשוות בין סך השטח הנדרש ובין סך השטח הזמין כדי לחשב מהו אחוז השטח המנוצל. שטחים פוריים מבחינה ביולוגית כוללים שטחים כמו שטחי חקלאות, יערות ושטחי מדגה, ואינם כוללים מדבריות, קרחונים ואת האוקיינוס הפתוח.

איור זה מבוסס על הלוגו של ארגון Global Footprint Network

איור זה מבוסס על הלוגו של ארגון Global Footprint Network


מאגר הידע