מודל של הגנה על המגוון הביולוגי על ידי הגנה על כתמים והקשרים ביניהם זכה לשם רשת אקולוגית (ecological network).
 
למודל זה שתי מטרות עיקריות:
  1. קיום התפקוד של המערכות האקולוגיות כאמצעי להגנה על מינים ועל בתי גידול.
  2. קידום פיתוח בר-קיימה ושימוש מבוקר במשאבי הטבע כדי לצמצם את ההשפעות המזיקות של פעילות האדם ולהגדיל את הערך של המערכות האקולוגיות המנוהלות.
המאפיינים העיקריים של המודל של רשת אקולוגית הם:
  • שמירה על המגוון הביולוגי ברמת הנוף, המערכת האקולוגית או הרמה האזורית.
  • דגש על קיום או חיזוק הרציפות האקולוגית, בעיקר על ידי יצירת קישוריות.
  • הגנה על שטחים רגישים, בעיקר על ידי יצירת חיץ בינם לבין פעילויות מזיקות.
  • שיקום, כשהדבר אפשרי, של מערכות אקולוגיות מדורדרות.
  • קידום שימוש בר-קיימה של משאבים באזורים חשובים להגנה על המגוון הביולוגי.
לפי המודל של רשת אקולוגית מוגדרים אזורים שונים ברשת לפי תפקידיהם ומידת ההגנה עליהם:
  • אזורי גלעין – בהם ההגנה על המגוון הביולוגי מקבלת קדימות, גם אם השטח אינו מוגן על פי חוק.
  • מסדרונות – יוצרים קישוריות בין אזורי הגלעין או הכתמים הראשיים ומאפשרים תפקודים אקולוגיים שונים.
  • אזורי חיץ – מגנים על הרשת האקולוגית מפני פעילויות מזיקות בסביבה (בתווך).
  • אזורים עם פיתוח מבוקר (בר-קיימה) – שימוש מקיים במשאבי הטבע.
באירופה ישנן תוכניות נרחבות ליצירת רשתות אקולוגיות, אולם נראה כי הביסוס המדעי לכך הוא מועט:
  • המידע על יעילותן קיים רק לגבי מספר קטן של מינים, וגם אז יעילותן תלויה במין המדובר
  • אין עדויות לכך שהמבנה של אזורי גלעין, אזורי חיץ ומסדרונות מגדילים את הקישוריות התפקודית ומגדילים את כושר השרידות, למעט אצל מעט מינים.
  • חסר מידע כיצד ליישם את התיאוריה על רשתות אקולוגיות למפרט תכנוני של רוחב, צורה, מבנה ותכולה של הרשת.
האזורים המרכיבים רשת אקולוגית וכיצד הם מחוברים בנוף. מקור האיור: UNEP/GRID-Arendal,Living Planet: Connected Planet, Rapid Response Assessment 'Spatial configuration on an ecological network'. Riccardo Pravettoni, UNEP/GRID-Arendal 2012.

האזורים המרכיבים רשת אקולוגית וכיצד הם מחוברים בנוף. מקור האיור: UNEP/GRID-Arendal,Living Planet: Connected Planet, Rapid Response Assessment 'Spatial configuration on an ecological network'. Riccardo Pravettoni, UNEP/GRID-Arendal 2012


מקורות ומידע נוסף

Bennet, G. and K. J. Mulongoy (2006). Review of experience with ecological networks, corridors and buffer zones. Technical Series Montreal.

Boitani, L., A. Falcucci, et al. (2007). "Ecological Networks as Conceptual Frameworks or Operational Tools in Conservation. Redes Ecológicas como Marcos Conceptuales o Herramientas Operacionales de la Conservación." Conservation Biology21(6): 1414-1422.

מאגר הידע