על פני השטח של כדור הארץ פזורות עדויות רבות שמספרות את סיפור שינויי האקלים. המחקר שעוסק בחקר המבנה של הנוף (ההרים, הגבעות, העמקים וכו') הגיאומורפולוגיה, מספק מבט חשוב על תהליכים שהתרחשו באלפי ובעשרות אלפי השנים האחרונות. 
חלק מהתהליכים שמעצבים את הנוף מתרחשים בפנים כדור הארץ – התרוממות הרים, התפרצויות געשיות וכדומה. תהליכים אחרים, לעומת זאת, מתרחשים על פני כדור הארץ ומושפעים מהאקלים, בעיקר מהכוחות של המים (כולל הקרח) ושל הרוח. הנוף הנוצר מושפע משני סוגי התהליכים. הרי האלפים, למשל, עוצבו גם על ידי כוחות מפנים כדור הארץ שהרימו את השכבות ויצרו את ההרים, וגם על ידי קרחונים שנעו מפסגות ההרים מטה וחרצו את העמקים שבהם.

הקרחון Toboggan באלסקה בשנת 1909

קרחון הוא למעשה נהר שקפא. כובד משקלו גורם לחלקים התחתונים שלו לזרום במורד ההר. בתנועתו הוא חורץ את הסלעים, גורס את כל העומד בדרכו ויוצר עמקים מצוקיים שצורתם כאות U. בדרכו מטה הקרחון מותיר בצדי ערוץ התנועה שלו שובל של סלעים שהסיע וגרס אגב התקדמותו. סוללות סלעים אלו מכונות מורנות (moraines) והן עדות חשובה למיקום הקרחון בתקופות קדומות. 

גם מחשופי אדמת לס, שהיא אדמה שנגרסה על ידי קרחונים, יכולים לסייע במיפוי של כיסוי קרחונים בתקופות קדומות.

מחקרים שנעשו על מחשופים מסוג זה הוכיחו שבתקופות הקרח האחרונות כוסו רוב צפון אירופה וצפון אמריקה, לסירוגין כמה פעמים, על ידי קרחונים.

הקרחון Toboggan באלסקה בשנת 1909 (מימין) ובשנת 2000 (משמאל). צלמים: (מימין) Sidney Paige, (משמאל) Bruce F. Molnia

מאגר הידע