מהלך 60 מיליון שנות האבולוציה המשותפת לפיקוסים ולצרעות הפיקוס התפתחו תכונות רבות שמאפשרות את קיום יחסי הגומלין הללו. חלק מהתכונות מסייעות לשני הצדדים, ואילו חלק  מקשות על אחד הצדדים, אך הכרחיות לקיום שיווי המשקל העדין בין צורכי הפיקוס לאלו של הצרעה:

  • הפגה מפרישה חומרים כימיים שמושכים את מין הצרעים הייחודי לה. מבנה הפגה גם הוא מותאם בדיוק למבנה הגוף של אותו מין של צרעים.
  • מבנה גופה של הצרעה מותאם למבנה הפגה. לצרעה ראש שטוח שמותאם להרמת קשקשי הכניסה ולסתות ורגליים קדמיות המותאמות למעבר בסדקים הצרים בפתח הפגה.
  • לצרעות יש איברים מיוחדים לאיסוף אבקה. במינים מסוימים הצרעות אוספות את האבקה באופן מכוון, ולא כפי שמתרחש בפרחים אחרים שבהם החרק "מתלכלך" באבקה באופן סביל (פסיבי).
  • הפגה מכילה שני מיני פרחים נקביים. הצרעה מסוגלת להטיל ביצים רק במין אחד, וכך מובטח שלא כל הזרעים יושמדו על ידי הצרעות.
  • זחלי הצרעים מפרישים חומרים שמעכבים את התפתחות הפגה ומונעים את הבשלת הפגה לפני הגחת הזחלים. כאשר הזכרים של הצרעה מגיחים לתוך הפגה ומנקבים אותה, משתחרר פחמן דו-חמצני שמאיץ את הבשלת הפגה.

צרעות טפילות שאינן מאביקות

בנוסף על הצרעות שמקיימות יחסי הדדיות עם הפיקוסים, ישנם מינים רבים של צרעות טפיליות- חלקן ניזונות מהפגות מבחוץ, חלקן ניזונות מזחלי הצרעות המאביקות, ואחרות נכנסות לתוך הפגה בדומה לצרעות המאביקים אך אינן מאביקות את הפיקוס. בעץ השקמה הצרעות הטפיליות (צרעת השקמה) אמנם אינן מאביקות את הפגות, אך הן הכרחיות לשם הבשלת הפרי. לצרעת השקמה מחזור חיים דומה לזה של הצרעות המאביקות, למעט יכולתה להעביר אבקה. בדומה לצרעות המאביקות, היא מפיצה חומרים כימיים שמתזמנים את מחזור התפתחות הפגה.

פיקוס השדרה

פיקוס השדרה (Ficus microcarpa) הוא אחד העצים הנפוצים בשדרות ובפארקים בארץ. מקורו במזרח אסיה והוא הובא לארץ על ידי האדם לצרכי נוי וצל. היות והעץ הובא לארץ בלי הצרעות המאביקות שלו, הפגות לא התפתחו ונותרו קטנות. בשנות השבעים הופיעו על גבי העצים פירות בשלים, ואלו הם הפירות שמצטברים בהמוניהם ברחובות ועל גגות מכוניות ומהווים מטרד לציבור. הסיבה להופעת הפירות הבשלים היא הגעתה לארץ של צרעה טפילית (Odontoffrogatia) שמעודדת את התפתחות הפגה. לא ידוע כיצד ועל ידי מי הובאה הצרעה לארץ, אך ההשלכות של הבאתה לארץ ניכרות היטב ברחובות ובגנים.


מקורות ומידע נוסף

החי והצומח של ארץ ישראל (בעריכת עזריה אלון) כרך 10: 34-31
התאנה חנטה פגיה. יעקב גליל (סנונית)
מה קרה לפיקוס השדרות בארץ? גליל (1980) טבע וארץ כרך כ"ב: 203-201
Weiblen (2002) How to be a fig wasp.  Annual  Review of Entomology 47:299–330

מאגר הידע