דגי מים מתוקים

בישראל מוכרים 29 מינים של דגים זרים במערכות המים המתוקים, מתוכם עשרה מתרבים בטבע. רובם של המינים האלה הובאו לארץ לצרכי מדגה. הדגים מצויים במערכת הירדן ולאורך נחלי החוף, רובם בכינרת. יש חשש ואף הוכחות שהם גורמים לנזק במערכות הטבעיות.

גמבוזיה

שם מדעי: Gambusia affinis
תפוצה מקורית: דרום ארצות הברית וצפון מקסיקו
תפוצה בארץ: בכל מערכות המים המתוקים של ישראל
הובאה לארץ: שנות ה-20 של המאה ה-20

הגמבוזיה הובאה ארצה, כמו לאזורים רבים אחרים בעולם, כדי לשמש בהדברה ביולוגית של יתושים מעבירי מלריה. מאז היא מופצת, על ידי האדם ובכוחות עצמה, כמעט לכל מקווי המים הטבעיים והמלאכותיים. הגמבוזיה ניזונה מאצות, מצמחים ומבעלי חיים שונים, מחרקי מים ועד דגים קטנים אחרים. מחקרים על השפעות הגמבוזיה על מיני דגים אחרים בארץ הראו שהיא דוחקת מינים מקומיים מבית הגידול המשותף. השפעותיה על השפע והמגוון של פרוקי הרגליים המימיים בישראל טרם נחקרו. חשוב לציין שבארץ יש מיני דגים מקומיים שממלאים את התפקיד האקולוגי של הגמבוזיה. מינים אלו יכלו לשמש במלחמה כנגד המלריה, דבר אשר יכול היה למנוע את יבואו של מין זר לישראל.
כיום לדג זה תפוצה כמעט כלל עולמית, והוא נחשב למין מזיק במיוחד במקומות רבים.

מופיעה ברשימת ה-100

קרפיון מצוי

שם מדעי: Cyprinus carpio
תפוצה מקורית: המזרח הרחוק
תפוצה בארץ: בכינרת ובמערכת הירדן, בנחלי החוף ובמאגרי מים
הובא לארץ: שנות ה-30 של המאה ה-20

הקרפיון הובא לארץ לשימוש בענף המדגה וכחיית נוי. כיום מגדלים דג זה בבריכות דגים למאכל, אך הוא נמצא גם בכינרת ובבתי גידול טבעיים אחרים. הקרפיון ניזון מחסרי חוליות ומצמחים שהוא מוצא על הקרקעית. הקרפיון עמיד מאוד לתנאי סביבה קשים ולריכוזי מזהמים גבוהים. הוא ניזון בעיקר מבעלי חיים קטנים ומחומר אורגני שהוא מוצא על הקרקעית. תוך כדי חפירה בקרקע הקרפיון גורם להעלאה של משקעים מהקרקע ולהעלאת עכירות המים.
הקרפיון הובא למקומות רבים בעולם. ראשית הבאתו לאירופה החלה כבר בימי הרומאים שהביאו אותו לדנובה. כיום הקרפיון הוא קוסמופוליטי בתפוצתו, וידוע כפוגע במערכות אקולוגיות טבעיות במקומות רבים.

מופיע ברשימת ה-100

טרוטת עין-הקשת (פורל)

שם מדעי: Oncorhynchus mykiss
תפוצה מקורית בעולם: מערב אמריקה הצפונית
תפוצה בארץ: במערכת הירדן מהדן עד הכינרת
הגיעה לארץ: שנות ה-30 של המאה ה-20

טרוטת עין-הקשת היא דג שהובא לישראל מספר פעמים בראשית המאה ה-20 לגידול בבריכות דגים ולדיג ספורטיבי. היא הוכנסה לראשונה ב-1930 למערכת נחלי החוף. כמה שנים לאחר מכן הוקמה בקיבוץ דן שבגליל חווה לגידול דגים, שהתבססה על יבוא גדול של ביצים. חלק מן הטרוטות שבבריכות הדגים ברחו לנחל דן הסמוך וממנו התפשטו במורד הירדן. כיום הטרוטה נפוצה בירדן העליון ובעיקר בנחל דן.
הטרוטה ניזונה ממגוון של חסרי חוליות (סרטנים, חרקים, חלזונות) ומדגים שונים. קיים חשש שמין זה ישפיע בישראל על אוכלוסיות של חסרי חוליות מימיים ודגים על ידי טריפה וכן על ידי תחרות על משאבים.

דג זה הועבר למדינות רבות בכל רחבי העולם והוא מביא לנזק על ידי טריפה, תחרות והעברת מחלות למינים מקומיים.

דגי מים מתוקים

גמבוזיה

קרפיון מצוי

טרוטת עין-הקשת (פורל)

מקורות ומידע נוסף

מאגר הידע