מידי שנה נשאבים מהקרקע בין 600 ק"מ מעוקב ל-700 ק"מ מעוקב מי תהום, שהם 20% מכמות המים המתוקים הנצרכת מדי שנה בעולם. מרבית השאיבה מתבצעת מאקוויפרים רדודים הנוטים להזדהם בקלות משימושי קרקע שונים. אוכלוסיות רבות החיות באזורים כפריים בעולם מסתמכות באופן מוחלט על מי תהום הנשאבים מבארות ומתחנות שאיבה מקומיות. 

במשך שנים רבות נושא איכות מי התהום קיבל פחות תשומת לב מאשר איכות מי הנגר העילי. לכן המידע הקיים על כמות ועל איכות המים המתוקים, בעיקר במדינות מתפתחות, הוא חלקי ובלתי אמין. מי תהום מזוהמים יכולים להזיק לבעלי חיים, לצמחים ולבני אדם. מאגרי מי תהום עומדים בפני איומים רבים, כולל שאיבת יתר וזיהום ממקורות שונים. מי תהום מזוהמים הזורמים על פני השטח יכולים להיקוות בנחלים ובנהרות, ולגרום לזיהום מערכות אקולוגיות מימיות שונות. 

תמונה: שני נערים שואבים מים בבנגלדש, 2000. צילום: איתי גבריאלי.

בנגלדש, 2000. צילום: איתי גבריאלי. 

עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 סבלה אוכלוסיית בנגלדש מתחלואה רבה שמקורה במים בגלל צריכת מי פני שטח. בשנות ה-70 של המאה העשרים, בתמיכת הבנק העולמי, נחפרו מאות אלפי בארות לא עמוקים, כדי לספק לאוכלוסייה הגדלה של בנגלדש מים נקיים מפתוגנים כגון: כולרה וצהבת A במקום מי פני השטח המזוהמים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 התברר כי מי הבארות הם המקור להרעלת הענק של האולכוסייה. ההערכה כיום היא כי 35 מיליון עד 77 מיליון איש בבנגלדש מורעלים מארסן. לקריאה נוספת באתר של UNSECO.

מאגר הידע