קיטוע, דרדור ואובדן של בתי גידול בישראל

נוף הארץ מעוצב על ידי פעילות האדם מזה אלפי שנים. בשנים שמאז הקמת המדינה הואץ מאוד קצב הפיתוח. כיום כמעט שלא נותרו בישראל מקומות שהם טבעיים לגמרי. השטחים הפתוחים הם פסיפס של אזורים טבעיים, טבעיים למחצה ושטחים חקלאיים.
 
הסבת הייעוד של שטח מבית גידול טבעי לשימושים אחרים הוא הגורם העיקרי לפגיעה במגוון הביולוגי. בישראל, בגלל שטחה הקטן של המדינה, צפיפות האוכלוסייה ומאפיינים ייחודיים נוספים, לגורם זה השפעה רבה על המגוון הביולוגי. פיתוח עירוני ותהליכי פרבור הם גורמים מרכזיים בהסבת שטחים טבעיים או חקלאיים לשטחים עירוניים בנויים. סך הכול, 8% משטחה של מדינת ישראל הוא שטח בנוי (שנתון סטטיסטי לישראל 2009, לוח 1.1). מרבית השטח הבנוי נמצא באזורים הים-תיכוניים - במחוזות ירושלים, צפון, חיפה, מרכז ותל אביב, שמהווים 34% משטח המדינה סך כול השטח הבנוי הוא 12%.
 
נוסף על כך, ישראל מגודרת לאורך גבולותיה, ולכן כל בתי הגידול שמתפרשים משני צידי הגבול מקוטעים. הגדרות מונעות מעבר של בעלי חיים רבים, אך אינן פוגעות במעבר של בעלי חיים מעופפים ושל צמחים ומיקרואורגניזמים שמופצים על ידי הרוח. גדר ההפרדה שחוצצת בין הרשות הפלשתינאית לישראל מהווה גורם קיטוע נוסף ומחסום לתנועה. עם סיומה המתוכנן (על פי תמ"א 35), היא תתפרש לאורך של 790 ק"מ ותחצה בתי גידול רגישים וייחודיים רבים.
 

תשתיות קוויות כמו כבישים, צינורות, קווי מתח וכו', גורמים לקיטוע של בתי גידול ובידוד בתי גידול הסמוכים זה לזה. בשנת 1998 היו בישראל כ- 16,043 ק"מ של דרכים סלולות אשר שירתו כ- 1.67 מיליון רכבים. ב - 2008 כבר דובר על 18,096 ק"מ של דרכים סלולות, מהן 7,984 דרכים לא עירוניות, ששירתו 2.46 מיליון רכבים. חלק מהכבישים עוברים בצווארי בקבוק של מסדרונות אקולוגיים וברבים מהם אין מעברים מתאימים לבעלי חיים והם יכולים להביא לניתוק בין אוכלוסיות ובתי גידול. העלייה במספר הכבישים והרחבתם ועלייה במספר כלי הרכב גורמים לתמותה ישירה של בעלי חיים: יונקים, זוחלים, דו-חיים ואף עופות מוצאים את מותם בעת חציית הכבישים. בכבישים רבים משמש מעקה בטון להפרדה בין הנתיבים אשר אינו מאפשר חצייה של בעלי חיים ובכך תורם לקיטוע בתי הגידול ולהפרדה בין אוכלוסיות. בנוסף, תשתיות קוויות פוגעות בתפקוד של מסדרונות אקולוגיים.

 
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בישראל להשפעה של קיטוע, דרדור ואובדן בתי גידול הוא גורלם של בתי הגידול הלחים.
ערך רציפות הנוף בישראל והמרחק המשוקלל האפקטיבי מהשטח הבנוי הקרוב ביותר
ערך רציפות הנוף בישראל והמרחק המשוקלל האפקטיבי מהשטח הבנוי הקרוב ביותר. מקור האיור: Levin, N., H. Lahav, et al. (2007). "Landscape continuity analysis: A new approach to conservation planning in Israel." Landscape and Urban Planning 79(1): 53-64.

מקורות ומידע נוסף

לקריאה נוספת

הסבת שטחים טבעיים לחקלאות

הסבת שטחים טבעיים נרחבים לשטחי חקלאות במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21 הביאו לשימוש... פברואר 2016

דרדור וניצול יתר של משאבי מזון, מים וקרקע

כבר היום חלה עלייה במחירי התוצרת החקלאית ו/או צמצום ביכולת אספקת התוצרת... פברואר 2016

מאגר הידע

מגוון ביולוגי