הרכב הגזים באטמוספרה, ובמיוחד ריכוזם של גזי החממה ושל חמצן, מושפע ממידת הפעילות הביולוגית והוא משפיע על אקלימו של כדור הארץ. לצמחים ביבשה ולאצות בגופי המים יש תפקיד חשוב בהורדת כמות הפחמן הדו-חמצני והעלאת ריכוז החמצן באטמוספרה. לעומתם, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים המעורבים במארג המזון של פירוק החומר האורגני משפיעים על ריכוז המתאן, גז החממה השני בחשיבותו. 

לצומח תפקיד חשוב גם בוויסות האקלים ברמה המקומית והאזורית. התאדות המים מהצמחים (דיות) במערכות יבשתיות היא המסלול העיקרי של חזרת המים מהקרקע לאטמוספרה. ההערכה היא שהתאדות מים מצמחים באזור האמזונס אחראית לכ-50% מהמשקעים היורדים באזור זה מדי שנה. בנוסף לכך, תהליך ההתאדות מקרר את האוויר ומוריד את הטמפרטורות. כמו כן, יערות מספקים צל, מקררים את פני השטח ומשמשים כשוברי רוחות, ובכך אחראים למיתון של טמפרטורות קיצוניות. 
מערכות אקולוגיות חופיות, כמו אזורים של שפכי נהרות (אסטוארים), מנגרובים ושוניות אלמוגים, מפחיתה את עוצמתו של סופות וגלים גדולים המגיעים מהים ומצמצמות את הנזק הנגרם לאזורי החוף היבשתיים באירועי אקלים קיצוניים.

מאגר הידע