בישראל מוכרים 220 מינים של חרקים פולשים, ומתוכם ל-125 יש תחום תפוצה נרחב. רוב החרקים הגיעו לכאן בשוגג, וחלקם הובאו לצרכים של הדברה ביולוגית. מרבית מיני החרקים הפולשים הם מזיקי חקלאות, וכ-40 מינים ניזונים גם מצמחי בר. למרות זאת, הידע על השפעותיהם האקולוגיות מצומצם.

רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל

כנימת עש הטבק

שם מדעי: Bemisia tabaci 
תפוצה מקורית: אפגניסטן 
תפוצה בארץ: בכל רחבי הארץ בבתי גידול שונים 
הגיעה לארץ: לפני שנים רבות

כנימת עש הטבק ניזונה ממגוון רחב מאוד של מקורות מזון, שאליהם היא מעבירה מספר רב של נגיפים. הכנימה מהווה מזיק חקלאות בעייתי מאוד, בין היתר משום שהתפתחותה מהירה מאוד – דור אחד מתפתח במשך כשבועיים – ולכן תוך זמן קצר הצמחים מתכסים בכנימות. כנימת עש הטבק נפוצה בעולם כולו, למעט באנטרקטיקה.

פרודניה

שם מדעי: Spodoptera littoralis 
תפוצה מקורית בעולם: אזורים טרופיים בעולם 
תפוצה בארץ: מרבית שטחי ישראל 
הגיעה לארץ: לפני זמן רב

הפרודניה היא מין של פרפר שהגיע למצרים כמזיק כותנה בסוף המאה ה-19, ומשם היא הועברה לישראל על גבי סחורה חקלאית במשך שנים רבות עד למלחמת השחרור (לאחריה פסק הסחר בין מצרים לישראל). הזחלים של הפרודניה ניזונים ממגוון של מקורות מזון, והם נחשבים למזיקים של גידולי שדה, גינה ומטעים. 
הפרודניה נפוצה כיום באפריקה ובחבל הים תיכוני.

מורית פרעה

שם מדעי: Monomorium pharaonis 
תפוצה מקורית בעולם: כנראה באפריקה הטרופית 
תפוצה בארץ: בכל רחבי הארץ בקרבת מגורי אדם 
הגיעה לארץ: כנראה כבר לפני מאות שנים. זוהתה ותוארה בישראל בשנת 1933

הנמלה מורית פרעה הגיעה כפי הנראה ארצה עם סחורות כבר לפני זמן רב, אך לא ברור בדיוק מתי. המורית ניזונה ממגוון של מקורות מזון. המוריות מפיצות את עצמן במרחב על ידי פיצול של הקן, שיכול לכלול כמה מלכות ומיליוני פועלות, או לאחר מעוף כלולות. מין זה מוגבל בעיקר למשכנות אדם, שם הוא על פי רוב מזיק. כיום היא נפוצה בכל העולם.

אצנית ארוכת מחוש

שם מדעי: Paratrechina longicornis 
תפוצה מקורית: כנראה באפריקה הטרופית 
תפוצה בארץ: בכל רחבי הארץ בסביבה הטבעית וסביב ובתוך מגורי אדם 
הגיעה לארץ: לא ידוע. נאספה ותוארה בישראל כבר ב-1936

האצנית ארוכת המחוש היא נמלה הניזונה ממגוון של מקורות מזון, ובין היתר היא מטפחת כנימות כדי לנצל את טל הדבש שהן מפיקות. האצניות גמישות בבחירת בית הגידול שלהן, והן עשויות להעביר את הקן שלהן בהתאם למצאי המזון ולמצב בית הגידול. המין נפוץ במקומות רבים ברחבי העולם ונחשב כמין מזיק שמלווה את האדם. האצנית ידועה בין היתר כמעבירה של זיהומים חיידקיים בבתי חולים.

יקרונית התאנה

שם מדעי: Batocera rufomaculata 
תפוצה מקורית: כנראה מהחבלים הטרופיים של העולם הישן 
תפוצה בארץ: בצפון הארץ עד אזור באר שבע 
הגיעה לארץ: שנות ה-40 של המאה ה-20

יקרונית התאנה הגיעה כנראה  בשוגג לנמל חיפה עם סחורה מהמזרח הרחוק ומשם התפשטה לכל רחבי צפון הארץ ומרכזה. זהו מין שמזיק לעצי תאנה ובצורה פחותה לעצי מנגו. עד אמצע המאה ה-20 פגעה היקרונית במרבית עצי התאנה בישראל, והתפשטה אף לירדן וללבנון. הייתה נפוצה מאוד עד שנות ה-70 ואחר כך כמעט ונעלמה. בשנים האחרונות יש שוב עלייה בנוכחות של מין זה במקומות שונים בארץ.

חידקונית הדקל האדומה

שם מדעי: Rhynchophorus ferrugineus 
תפוצה מקורית: דרום-מזרח אסיה 
תפוצה בארץ: במספר מקומות לאורך בקעת הירדן, מטירת צבי בצפון ועד אילת בדרום 
הגיעה לארץ: 1999

חידקונית הדקל האדומה היא מין של חיפושית המתפשטת מערבה מהודו לחצי האי ערב, ולא ברור אם הגיעה ארצה בכוחות עצמה כחלק ממגמת ההתפשטות העולמית החל מראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, או אם הועברה עם שתילים או עצים נגועים של תמר. החידקונית, המזיקה בעיקר לעצי תמר, התגלתה לראשונה באזור יריחו ומשם היא התפשטה צפונה ודרומה. החידקוניות הבוגרות ניזונות מהפירות ומהעלים של עץ התמר, או שאינן אוכלות כלל. הזחלים הניזונים מגזע העץ הם הגורמים לנזק העיקרי, שיכול להיות מוות של העץ כתוצאה מריקבון של הגזע. מספר דורות יכולים להתפתח במקביל בתוך העץ מבלי שהדבר ייראה כלפי חוץ, ולרוב הנזק הנגרם מתגלה זמן ממושך לאחר ההידבקות. מין זה נחשב כמזיק של עצי תמר במקומות רבים, וייתכן שהוא פוגע גם בעצי תמר הצומחים בר. כיום נעשים מאמצים כדי להשמיד מין זה בישראל.

נמלת האש הקטנה

שם מדעי: Wasmannia auropunctata 
תפוצה מקורית: מרכז ודרום אמריקה 
תפוצה בארץ: עמק הירדן 
הגיעה לארץ: כפי הנראה לפני שנת 2000

נמלת האש הקטנה היא נמלה זעירה, כל גודלה של הפועלת עד 1.5 מ"מ. עקיצת הנמלים מפתיעה ביחס לגודלן. העקיצה יוצרת תחושה של כוויה על העור למשך כמה שעות, ואפילו כמה ימים. הנמלים לא בררניות באוכל. הן ניזונות בין היתר מחסרי חוליות שהן טורפות ומטל דבש שהן מקבלות מכנימות. נמלים אלו מהוות סיכון רציני למגוון הביולוגי באזורים שבהם הן פולשות. הן פוגעות בנמלים המקומיות ובחסרי חוליות אחרים וכן בחולייתנים. משערים שהנמלים הגיעו לישראל לפני לפחות שבע שנים, כנראה עם סחורות שיובאו מאפריקה. נמלת האש הקטנה נמצאת כמין פולש גם בצפון ובדרום אמריקה, במערב אפריקה ובאיים רבים באוקיינוס השקט ובים הקריבי.


מקורות ומידע נוסף

 
 
 
מידע נוסף על נמלת האש הקטנה:

מאגר הידע