בתי הגידול היבשתיים והמימיים של ישראל מאוכלסים במינים פולשים רבים שהובאו על ידי האדם.
 
בישראל יש מינים רבים של בעלי חיים פולשים - חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. מקרב חסרי החוליות מוכרים עשרות מינים של חלזונות זרים, חלקם נמצאים גם בבתי גידול טבעיים (בעיקר החלזונות המימיים) וחלקם סביב מגורי אדם, בגינות, במטעים ובחממות. כן מוכרים כ-220 מינים של חרקים פולשים. חלקם ידועים כמזיקי חקלאות בעייתיים, אך הידע שלנו על השפעותיהם על המערכות הטבעיות בישראל עדיין מצומצם. מקרב בעלי החוליות אנו יודעים על קיומם של דגים, זוחלים, עופות ויונקים (לתקציר מחקר על מינים פולשים בישראל).
 
קיימת רשימת מינים פולשים של חולייתנים יבשתיים המתרבים בטבע בישראל, מאת אוהד הצופה וסיימון נמצוב, רשות הטבע והגנים (מעודכן לדצמבר 2004).
 
 
סקירת המינים הפולשים של בעלי חיים בישראל לפי קבוצות
(זו אינה רשימה מלאה של המינים הפולשים המוכרים)
ביצנית זרה. צילום: עוז ריטנר
בישראל מוכרים עשרות מינים של חלזונות פולשים, יבשתיים ומימיים כאחד. החלזונות עוברים ממקום למקום בכמה דרכים - על גבי צמחים או בעלי חיים, בתוך אדמה, בתוך אקווריומים, על כלי תעבורה ועוד. חלקם של החלזונות נמצאים בבתי גידול טבעיים (בעיקר החלזונות המימיים) וחלקם סביב מגורי האדם, בגינות, במטעים ובחממות.
Procambarus clarkii. צילום: Valter Jacinto
סרטן הביצות האדום שייך לקבוצת סרטנים ארוכי-בטן החיים במים מתוקים. לקבוצה זו אין נציגים בישראל. אורך הסרטן כ-20 סנטימטרים. הסרטנים הצעירים ניזונים מטרף, ואילו הבוגרים מעדיפים מזון צמחי. מין זה עמיד בטווח רחב של טמפרטורות ומליחויות, והוא יכול לשרוד אף בתנאי זיהום קשים ובהתייבשות זמנית של מקווה המים.
בישראל ובעולם כולו מוכרים מינים רבים של אקריות (Acari, משפחת העכבישנים) פולשות. האקריות קטנות מאוד - רובן מגיעות לגודל של פחות מ-1 מ"מ - ללא ספק גודל המסייע להן במעבר ממקום למקום בקלות. האקריות מתקיימות בבתי גידול שונים ברחבי העולם, והעליה במסחר הבינלאומי גורמת להפצתן של האקריות כמינים פולשים בעולם כולו. סביר להניח כי מספר האקריות הפולשו רב מן המוכרות. אקריות הניזונות ממזון צמחי מהוות מפגע לגידולי חקלאות ולגידולי בר כאחד.
 
 
יקרונית התאנה. צילום: עוז ריטנר
בישראל מוכרים 220 מינים של חרקים פולשים, ומתוכם ל-125 יש תחום תפוצה נרחב. רוב החרקים הגיעו לכאן בשוגג, וחלקם הובאו לצרכים של הדברה ביולוגית. מרבית מיני החרקים הפולשים הם מזיקי חקלאות, וכ-40 מינים ניזונים גם מצמחי בר. למרות זאת, הידע על השפעותיהם האקולוגיות מצומצם.

 
 
בישראל מוכרים 29 מינים של דגים זרים במערכות המים המתוקים, מתוכם עשרה מתרבים בטבע. רובם של המינים האלה הובאו לארץ לצרכי מדגה. הדגים מצויים במערכת הירדן ולאורך נחלי החוף, רובם בכינרת. יש חשש ואף הוכחות שהם גורמים לנזק במערכות הטבעיות.
 
 
 
ברקן אדום. מקור: FishBase. צילום: Randall, J.E.source
בחופי הים התיכון בישראל תועדו עד היום כ -80 מיני דגים זרים. מרביתם היגרו מים סוף דרך תעלת סואץ לים התיכון וביססו בו אוכלוסיות.
 
צבגון אדום אוזן. צילום: אורי רול
הצבגונים הם צבי מים שהובאו לארץ כחיות מחמד וברחו או שוחררו בכוונה למקווי מים טבעיים שונים. לא ידוע אם הם מתרבים בטבע באופן עצמאי. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים מימיים דוגמת חרקים, רכיכות, ראשנים ודגים, אך גם מצמחי מים. השפעתם של הצבגונים על המערכות האקולוגיות בארץ עדיין לא ברורה, אך קיים חשש שהם מתחרים עם מיני צבים מקומיים. בדרום מזרח אסיה ובאירופה הצבגונים ידועים כמין פולש בעייתי. כיום אסור לייבא צבגונים לישראל. מופיע ברשימת ה-100.
מיינה מצויה. צילום: ארנון גולדשטיין
בישראל מוכרים כ-20 מינים של עופות פולשים. חלק מהעופות האלה השתלבו בבתי הגידול הטבעיים ונראים כחלק בלתי נפרד מהנוף, עד כי הצופה מן הצד יתקשה להבחין כי הם מינים זרים.
העופות השונים מתחרים עם בעלי חיים אחרים ולעיתים דוחקים אותם, מסבים נזק לחקלאות ומפיצים טפילים.

נוטריה. צילום: אורי רול
הנוטרייה היא מכרסם גדול החי סמוך למקורות מים. הנוטריה הובאה לארץ בניסיון לגדל אותה כחיית פרווה לתעשיית הפרוות, ולאחר מכן כאמצעי להדברת עשבים בברכות דגים. היא ברחה מהחוות והתפשטה מברכות הדגים לבתי גידול טבעיים. כיום אפשר למצוא את הנוטריה ברוב מקווי המים הטבעיים והמלאכותיים בישראל. היא בעלת עמידות גבוהה לזיהומי מים, ולכן מצליחה גם בבתי גידול מזוהמים ופגועים. 

מאגר הידע