מינים פולשים הם מינים שמהגרים לבית גידול חדש בסיוע ישיר או עקיף של האדם ומשפיעים לרעה על בית הגידול. לא כל המינים מצליחים בבית הגידול החדש, אך אלו שמצליחים מתחילים להתבסס במקום החדש ולהרחיב את תפוצתם. תהליך ההתבססות והרחבת התפוצה גורם לרוב לשינויים במערכת האקולוגית ולפגיעה במינים המקומיים. 
חשוב לדעת, לא כל מין שמגיע לבית גידול חדש הוא מין פולש. מינים פולשים הם רק המינים אשר בתהליך ההגעה לבית הגידול החדש וההתבססות בו פוגעים במערכת האקולוגית ובמינים המקומיים. 
מעבר של מינים ממקום למקום והתבססות בבתי גידול חדשים הם תהליכים טבעיים בעלי תפקיד מפתח באבולוציה. עם זאת, הקצב והמידה של מעברים שנגרמים על ידי האדם, בשילוב עם יכולת האדם לסלק מחסומים טבעיים, הביאו ליצירת גל הגירה של מינים שאין לו תקדים. גל הגירה זה גורם לנזק רב למינים, למערכות אקולוגיות ולתהליכים טבעיים ופוגע גם בכלכלה ובבריאות האדם. 

מהן השפעות המינים הפולשים?

  • הכחדה או צמצום אוכלוסיות של מינים מקומיים כתוצאה מטריפה או מיצירת בני כלאיים.
  • תחרות עם מינים מקומיים על משאבים כמו מזון, שטח מחייה, מים, אור וחמצן.
  • שינוי הרכב החברה האקולוגית.
  • נזקים לחקלאות.
  • הפצה של טפילים ומחלות.
דררה (Psittacula krameri)

דררה (Psittacula krameri). צילום: לירון גורן

נר הלילה החופי. צילום: ד"ר יובל ספיר
כיום בני אדם וסחורות נוסעים, טסים ושטים על פני כל כדור הארץ, במהירות רבה ובנפח חסר תקדים. איתם נודדים גם מינים רבים של אורגניזמים, בין אם בכוונה ובין אם לאו. חלק מהמינים הללו מוצאים את דרכם למערכות הטבעיות והופכים למינים פולשים בסביבות החדשות שאליהן הם מגיעים.
 
כתוצאה מכך, במאה האחרונה עלה היקף הפלישות הביולוגיות בעשרות מונים.
שיטה מכחילה (Acacia saligna)  צילום: אורי רול
הפצת מינים על ידי האדם אינה מוגבלת רק ליבשה. גם בים מועברים מינים שונים, במכוון או בשוגג, מבית גידול אחד לאחר. אחת הדרכים העיקריות שבהן מהגרים המינים בים היא במי נטל של אניות. כדי לייצב את משקלן של ספינות משא כשהן ריקות ממטען שואבים לחללים בבטן האנייה מי ים (הנקראים מי נטל). כאשר מעמיסים את המשא שופכים את מי הנטל חזרה לים. כמובן שיחד עם מי הנטל מועמסים לבטן האנייה גם אורגניזמים רבים. כך מינים אלו מועברים מהנמלים שבהם מטען נפרק לנמלים שבהם מטען מועמס.
גרזינון הכוכים (Pempheris vanicolensis)  צילום: בלה גליל
מינים רבים מועברים כל העת ממקום למקום, אך רק מעטים מאוד מביניהם הופכים בסופו של דבר למינים פולשים.
מיינה מצויה. צילום: לירון גורן
כיצד משפיעים המינים הפולשים על המערכת האקולוגית?
  • הכחדה של מינים או צמצום אוכלוסיות מקומיות על ידי טריפה. בעולם ידועים מקרים רבים של מינים פולשים שדחקו מינים מקומיים על ידי טריפה. לדוגמה, חתולי בית שהובאו לאיים שבהם לא היו קודם טורפים, הביאו להכחדת יונקים קטנים ועופות מקנני קרקע.
לנטנה ססגונית (Lantana camara). צילום: Reinaldo Aguilar

רשימת ה-100 היא רשימה של 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר. ברשימה כלולים מינים אשר פלשו למקומות רבים בעולם ומינים אשר פלשו למקומות מצומצמים, אבל ההשפעה שלהם על המערכת האקולוגית הרסנית ביותר. חלק מהמינים הפולשים משתייכים לאותם משפחות או סוגים, ולעתים קרובות הם בעלי אותה השפעה. במקרה זה נכלל ברשימת ה-100 רק נציג אחד מכל משפחה או סוג. לפיכך היעדרותו של מין מסוים מהרשימה אינה מעידה על כך שהוא מהווה איום חמור פחות מהמינים המופיעים ברשימה.

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים בהתייחסות המשפטית לסוגיית המינים הפולשים. אלו באים לידי ביטוי בהסכמים ובחוקים שמתקבלים במדינות שונות בכל הקשור לטיפול במינים זרים ובמינים פולשים.

 

חוטית נודדת (Rhopilema nomadica) צילום: מל קופר
ישראל היא אחד האזורים הממוזגים העשירים ביותר בעולם במגוון החי והצומח. תנופת הפיתוח וההתיישבות לא פסחו על מגוון החי והצומח שבישראל, והאדם, בפרט ב-100 השנים האחרונות, משפיע בצורה ניכרת על הטבע בארץ. כיום עדיין חסר  מידע מקיף על השפעות של מינים פולשים על מינים מקומיים בישראל, אך סביר להניח שכבמקומות אחרים בעולם גם בארץ יש להם השפעה ניכרת.
חדקונית הדקל האדומה. צילום: עוז ריטנר
בתי הגידול היבשתיים והמימיים של ישראל מאוכלסים במינים פולשים רבים שהובאו על ידי האדם.
 
בישראל יש מינים רבים של בעלי חיים פולשים - חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. מקרב חסרי החוליות מוכרים עשרות מינים של חלזונות זרים, חלקם נמצאים גם בבתי גידול טבעיים (בעיקר החלזונות המימיים) וחלקם סביב מגורי אדם, בגינות, במטעים ובחממות. כן מוכרים כ-220 מינים של חרקים פולשים. חלקם ידועים כמזיקי חקלאות בעייתיים, אך הידע שלנו על השפעותיהם על המערכות הטבעיות בישראל עדיין מצומצם.
נר הלילה החופי. צילום: ד"ר יובל ספיר
בישראל מוכרים כ-2,400 מינים של צמחים מקומיים ועוד לפחות כמספר הזה של צמחי תרבות שונים. חלקם של מיני התרבות הפך ברבות הימים למינים פולשים ואפשר לפגוש אותם בסביבה הטבעית. יש שלל מינים שנקראים צמחי מעזבות או צמחים רודרליים שמלווים את האדם ונמצאים סביב מגורי אדם, חקלאות או כבישים.מינים אחרים נמצאים גם בבתי גידול טבעיים שונים ברחבי הארץ. 
יש לציין כי דעות החוקרים באשר למידת פולשנותם של הצמחים השונים שנויות במחלוקת. יש המתייחסים לצמח מסוים כאל פולש, ואילו אחרים רואים בו צמח גר בלבד שאינו עונה על ההגדרה של מין פולש. 
אתר ה-CIESM

מאגרי מידע ברשת בנושא מינים פולשים

חוברת בסדרת "סוגיות באקולוגיה"
מחבר: החברה האקולוגית האמריקאית

ברחבי העולם כולו גורמות פעולות האדם השונות למעבר של מינים רבים של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים ממקום אחד לאחר. רוב המינים שמועברים אינם שורדים במקומם החדש. רק מעטים מביניהם מצליחים להתבסס, להתרבות ולהתפשט לאזורים נוספים. כאשר התפשטותם משנה את בית הגידול ומשפיעה על המינים המקומיים, הם מוגדרים כמינים פולשים.

חדקונית הדקל האדומה. צילום: עוז ריטנר
בתי הגידול היבשתיים והמימיים של ישראל מאוכלסים במינים פולשים רבים שהובאו על ידי האדם.
 
בישראל יש מינים רבים של בעלי חיים פולשים - חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. מקרב חסרי החוליות מוכרים עשרות מינים של חלזונות זרים, חלקם נמצאים גם בבתי גידול טבעיים (בעיקר החלזונות המימיים) וחלקם סביב מגורי אדם, בגינות, במטעים ובחממות. כן מוכרים כ-220 מינים של חרקים פולשים. חלקם ידועים כמזיקי חקלאות בעייתיים, אך הידע שלנו על השפעותיהם על המערכות הטבעיות בישראל עדיין מצומצם.

מאגר הידע