שטחים פתוחים הם שטחים שאינם בנויים. בשטחים אלו מתקיימות מערכות אקולוגיות טבעיות או טבעיות למחצה. השטחים הפתוחים בישראל מהווים כ-90% משטחה, ובהם שמורות טבע, שטחי יער וחורש, שטחי בור, שטחי חקלאות ושטחים אחרים.
בשאר השטח נכללים שטחים בנויים (8%) וגופי מים טבעיים או מלאכותיים (2%).
שטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים בישראל מהווים 26% משטחה, ועוד 4% מהשטחים מוגנים כיערות נטועים או טבעיים. 52% (2,865 קמ"ר) משמורות הטבע משמשים גם כשטחי אימון צבאיים, כלומר בפועל שטחים יבשתיים רבים בישראל וכמעט כל בתי הגידול הימיים אינם שטחים מוגנים.
 
ניצול משאבי הטבע ופעילויות כמו כרייה, חציבה, שאיבת מים, חקלאות, אימונים צבאיים ושריפות יזומות, גורמים לדרדור ולאובדן של בית הגידול גם בשטחים שאינם מוגנים וגם בשטחים מוגנים. בשטחים אלו ישנם בתי גידול מאוימים כמו בתי גידול לחים, דיונות חול, רכסי כורכר ומישורי לס.
אזורים המאופיינים במגוון ביולוגי עשיר וייחודי ומאוימים על ידי האדם מכונים "אתרים חמים" (hotspots). רק חלק משטחם של אתרים בישראל הנחשבים לאתרים חמים מבחינת מגוון הצומח שבהם, מוגנים באופן ראוי: הרי יהורם ויואש (98%), הר המערה (95%), הר החרמון (73%), מורדותיו המזרחיים של הר הכרמל (69%), עמק הרוחות (46%) והר הגלבוע (38%).
 
אתרים אלו נמצאים באזורים הרריים או בשטחים מדבריים שאינם נתונים ללחצי פיתוח. באתרים חמים נוספים, הנמצאים בעמקים ולאורך מישור החוף, יש דרישה לשימושי קרקע כמו חקלאות ובנייה, ועל כן אחוז השטח המוגן בהם קטן בהרבה ונע בין 1% ל-21%.
ערך השימור של שטחים פתוחים בישראל
באיור מפות המציגות את ערך השימור של יחידות נוף שנקבע לפי שלושה מדדים בוטניים: עושר המינים, נדירות המינים ומספר המינים האדומים.
הנתונים אינם כוללים את שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה בשל מיעוט הנתונים על יחידות הנוף שבהם.
מקור האיור: Levin N. and Shmida A., (2007) "Determining conservation hotspots across biogeographic regions using rainfall belts: Israel as a case study ", Israel Journal of Ecology & Evolution. 53, 33-58

מקורות ומידע נוסף

Levin N. and Shmida A., (2007) "Determining conservation hotspots across biogeographic regions using rainfall belts: Israel as a case study ", Israel Journal of Ecology & Evolution. 53, 33-58

מאגר הידע