מרבית הנופים שאנחנו מכירים הם נופים מורכבים, פסיפס של כתמים שונים בנוף היוצרים יחד מרקם מגוון. לכתמים השונים תפקיד ביצירת המגוון הביולוגי – הם יוצרים הטרוגניות בבית הגידול ומעשירים את מגוון האפשרויות של יצורים שונים להתקיים בבית גידול זה. ישנם יצורים שחייבים את ההטרוגניות הזאת להשלמת מחזור חייהם; הם מתרבים בסוג מסוים של בית גידול ולאחר מכן נודדים לבית גידול אחר כדי לקיים שלבים אחרים של מחזור החיים. מינים אחרים עשויים להזדקק להטרוגניות זו גם במהלך יממה אחת, כשהם לנים בחלק אחד בנוף ומחפשים מזון בחלק אחר שלו.
 
הפעילות האנושית משנה את הנוף, קוטעת אותו ומסבה חלקים ממנו למערכות אקולוגיות מעשי ידי אדם, עד שלעתים בתי הגידול הטבעיים נותרים כאיים או ככתמים בתווך של נוף שעבר הסבה לשימושי האדם. 
התווך, אותם שטחים שעברו הסבה ושינוי על ידי האדם, יכול להיות שטחים חקלאיים, שטחי תשתיות, תעשייה ומסחר, או שטחים עירוניים. מידת ההשפעה שלהם על בתי הגידול הטבעיים תלויה במידה רבה באופי הפיתוח.
 
כיום ההגנה על המגוון הביולוגי ועל שירותי המערכת האקולוגית לוקחת בחשבון לא רק את המערכות האקולוגיות הטבעיות בכתמים שבנוף אלא גם את הקשרים בין הכתמים הללו. גישה זו נובעת:
 
 
בעשרות השנים האחרונות התפתחו תיאוריות שונות באשר להגדלת הקישוריות בין הכתמים במערכות אקולוגיות מקוטעות. אף על פי שישנה מחלוקת באשר ליעילות של יישום תיאוריות אלו, הן מצאו קהל אוהד בקרב מקבלי החלטות והציבור הרחב.
מפה סכמטית של נוף בעל מאפייני פסיפס
מושגים עיקריים:
 
כתם (patch): שטח קטן יחסית שיש לו מבנה ותפקוד שונים מאשר שאר הסביבה.
תווך (matrix): הסביבה שבה הכתמים והמסדרונות מתקיימים, בדרך כלל שטחים שעברו פיתוח כשלהוא. התווך מכונה לעיתים הסביבה של בית הגידול הטבעי. התווך יכול להיות שטח עירוני ו\או שטחים פתוחים.
מסדרון אקולוגי (ecological corridor): כתם ארוך וצר יחסית המקשר בין כתמים.
חיץ אקולוגי (ecological buffer): שטח שאינו משמש לפעילות האדם וחוצץ בין שטח מוגן לשטח שבו מתקיימת פעילות אנושית.
גזירים (shred): שטחים טבעיים ארוכים וצרים מאוד, בדרך כלל עם קשר לכתמים או למסדרונות.
רשת אקולוגית (ecological network): רשת שמקשרת בין מערכות אקולוגיות ואוכלוסיות מינים שמאוימים על ידי קיטוע בית הגידול, ומאפשרת זרימה גנטית בין אוכלוסיות וכך גם מגדילה את יכולת ההישרדות של מינים אלו.

מקורות ומידע נוסף

Simberloff, D., J. A. Farr, et al. (1992). "Movement Corridors: Conservation Bargains or Poor Investments?" Conservation Biology6(4): 493-504.

Lujan, V., T. Fuller, et al. (2007). Systematic Conservation Planning Primer, The ConsNet Portal 1.0.

Simberloff, D. and J. Cox (1987)."Consequences and Costs of Conservation Corridors."Conservation Biology1(1): 63-71.

Martha J. Groom, Gary K. Meffe, C. Ronald Carroll (2006). Principles of Conservation Biology, Third Edition. Sinauer Associates 780 pp

מאגר הידע