המנגרובים הם חברות צומח המאפיינות חופים של אוקיינוסים טרופיים. עצי המנגרוב נמצאים בשטחים בוציים בשפכי נהרות, בנקודות מפגש של יבשה וים, בחופים רדודים ובאזורים של שוניות אלמוגים. 
יערות המנגרובים משתרעים על פחות מ-8% מהשטח של קו החופים העולמי, והם מבוססים על מיני מנגרובים בודדים. ישנם שני אזורים בעלי הרכב מיני מנגרובים שונה לחלוטין: האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי.  

תפוצתם של המנגרובים מוגבלת בעיקר לאזורים טרופיים ואזורים סוב-טרופיים חמים, ובדומה לאלמוגים, מגוון המנגרובים הגבוה ביותר הוא בדרום-מזרח אסיה, במיוחד ליד הארכיפלג האינדונזי. 
מנגרובים חיוניים להגנת קו החוף, לטיהור מים ולהטמעת פחמן דו-חמצני, ומהווים שטחי רבייה וגידול צאצאים למינים רבים של דגים בעלי חשיבות מסחרית. למרות חשיבותם, יערות המנגרובים סובלים בשל פיתוח תעשיות העץ ומהפיכתם לשטחי חקלאות וחקלאות ימיים.
מפה עולמית של תפוצת מנגרובים

מקור האיור: UNEP-WCMC (World Conservation Monitoring Centre)  2001 מיפוי: Philippe Rekacewicz, UNEP/GRID-Arendal

עץ מנגרוב
 יער המנגרובים ב- Bako National Park in Sarawak, מלזיה

 יער המנגרובים ב- Bako National Park in Sarawak, מלזיה. צילום: Tan Wei Ming


מקורות ומידע נוסף

אטלס עולמי של מנגרובים של UNEP-WCMC: המרכז לניטור הסביבה בעולם של תוכנית הסביבה של האו"ם

חוברת מסדרת "סוגיות באקולוגיה" של האגודה האקולוגית האמריקאית על תפקיד אזורי הים החופים לרביית בעלי חיים ימיים

מדור באתר של ארגון MarineBio העוסק בשימור הסביבה הימית נותן הסבר ממצה על המערכות האקולוגיות החופיות הייחודיות: אסטוארים, ביצות מלח ויערות מנגרובים

מאגר הידע