הצטרפות ישראל להסכם קופנהגן (2009) מחייבת אותה לחתור לצמצום פליטות בשיעור של 20% עד שנת 2020.
עד כה ננקטו האמצעים הבאים כדי לצמצם את הפליטות בישראל:
 
  • הוסף גז טבעי לתמהיל האנרגיה של ישראל. לשם כך נבנו תחנות כוח ב"מחזור משולב" שפועלות באמצעות גז טבעי ותחנות קיימות הותאמו לשימוש בגז.
  • מאז אמצע שנות ה-70 מחוייב מגזר המגורים להשתמש בדודי שמש לחימום מים.
  • שתי תחנות כוח סולאריות מתוכננות לקום בנגב הדרומי.
  • פותחו תמריצים כלכליים לשימוש באנרגיה מתחדשת לשם מכירת אנרגיה מתחדשת לחברת חשמל.
  • קודמו יוזמות לעידוד שימוש באנרגית רוח ואנרגית גז וביו דיזל.
  • הוכנסו ממירים קטליטיים בכלי הרכב המונעים בבנזין.
  • משרד התשתיות השיק קמפיין לחיסכון באנרגיה.
  • פורסמו תקנים הקשורים להפחתת פליטות גזי חממה, לרבות תקן עבור בנייה ירוקה, תקן לדירוג אנרגטי של מבנים ותקן לניהול מערכות אנרגיה.
  • הוטל היטל על הטמנת פסולת המאפשר תחרות עם שיטות טיפול מתקדמות בפסולת כגון מחזור והשבת אנרגיה.
  • המטמנות הפעילות בישראל החלו באיסוף מתאן בהיקף של 40% מסך הפליטות של מתאן ממקור זה.
  • הוקמו 12 מתקנים לאיסוף מתאן מבוצה.
  • הושלמה הרפורמה במשק החלב, בכלל זה בניית מתקנים לאחסון זבל פרות, התקנת מערכות ניקוז להפחתת הזיהום מזבל פרות ובניית מתקני ביו גז.
  • הואצה נטיעת היערות – מ-941 קמ"ר בשנת 2000 ל-980 קמ"ר ב-2008.
דו"ח מקינזי ושות' 2009.

דו"ח מקינזי ושות' 2009

פוטנציאל ההפחתה של ישראל

על פי מחקר חפץ (מחקר שיזם המשרד להגנת הסביבה), המכמת את יכולת צמצום הפליטות, הייתה צפויה פליטת גזי החממה של ישראל לגדול בשיעור של כ-63% בשנים 2025-2000. גידול זה נובע בעיקר מעלייה בשריפת דלק בענף האנרגיה. התחזית היא שבשנת 2025 יסתכמו הפליטות בכ-118 מיליון טון (במונחי פחמן דו-חמצני). ניתן להפחית על פי המחקר את סך הפליטות הצפויות בכ-32 מיליוני טון על ידי שימוש באנרגיית רוח ובאנרגיה סולארית, שימוש בתאורה יעילה ובמכשירי חשמל יעילים, הפחתת צריכת הדלק בתחבורה ובניית מבנים חסכוניים באנרגיה וכן גגות ירוקים.
על פי דו"ח שהכינה חברת מקנזי ושות' עבור המשרד להגנת הסביבה, פוטנציאל ההפחתה של ישראל עומד על 45 מיליון טון, שהם כשני שליש מהגידול הצפוי בפליטת גזי החממה. שינויים בהתנהגות הציבור (תאורה חסכונית, תחבורה ציבורית, שימוש באופניים, הפחתה בצריכת הבשר וכדומה) יוכלו להפחית את הפליטות עד לשנת 2030 בכשבעה מיליון טון נוספים. פוטנציאל הפחתה זה שייך בעיקר לשתי קטגוריות – מקורות אנרגיה דלי פחמן והתייעלות אנרגטית כגון: שימוש באנרגיה סולארית תרמית, פוטו וולטאית ורוח לייצור חשמל, מעבר משימוש במזוט לשימוש בגז טבעי, התייעלות בצריכת הדלק, התייעלות אנרגטית במבנים חדשים והתאמת מבני מגורים קיימים להתייעלות, שימוש בתאורה יעילה וחדירה מוגברת לשוק של כלי רכב חשמליים והיברידים. 

מקורות ומידע נוסף

הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, אוגוסט 2011

דו"ח מקינזי ושות' 2009. פוטנציאל הפחתת פליטות גזי חממה בישראל. עקומת עלות הפחתת גזי חממה בישראל. המשרד להגנת הסביבה.

מאגר הידע