נענע
שם עברי | נענע (נענה חריפה) |
---|---|
שם מדעי | Mentha piperita |
משפחה | שפתניים |
מחזור חיים | רב-שנתי |
צורת גידול | בן-שיח |
החלק המשמש כתבלין | עלים |
מקור גיאוגרפי | אירופה ואגן הים התיכון |

Mentha piperita. מקור התמונה: Köhler's Medizinal-Pflanzen
מקור השם המדעי הוא בשמה של הנימפה מינטס הנזכרת במיתולוגיה. הנענע מוזכרת במשנה "שרשי המינתא והפיגם... שעקרן לשתלן" (עוקצין א,ב). בבתי כנסת נהגו לפזר נענע על הרצפה ולדרוך עליה, להפצה של ריח בושם. היוונים השתמשו בנענע לריפוי של בעיות עיכול, והיא מוזכרת בכתביהם של הרופאים היוונים הידועים היפוקרטס ודיוסקורידס. השמן האתרי המופק מהנענע משמש בתעשיות הקוסמטיקה, במשחות שיניים, בדטרגנטים ובמזון. הרכיב העיקרי בשמנים האתרים הוא מנתול (menthol). השימוש שנעשה במנתול כמרענן נובע מהשפעתו על המערכת העצבית. מולקולת המנתול חודרת דרך שכבת התאים העליונה של הלוע ומגיעה לעצבים האחראים על תחושת הקור והחום. כתוצאה מפעילותה העצבית, שאיפת אוויר גורמת לתחושת קור חזקה, תחושה שאנו מתרגמים לרעננות.
מתכון- סלט אבוקדו מרענן
2 אבוקדו רכים
כף מיץ לימון
כף שמן זית
עגבנייה קצוצה דק
2 כפות עלי נענע קצוצים
1/2 כפית ג'ינג'ר טרי קצוץ דק/ מגורר
מלח פלפל
עלי נענע לקישוט
נאצ'וס/ קרקרים להגשה
מועכים במזלג את האבוקדו, מוסיפים לימון ושמן זית ומערבבים. מוסיפים עגבנייה , נענע, ג'ינג'ר , מלח ופלפל.
מעטרים בעלי נענע ומגישים עם נאצ'וס או קרקרים..
מקורות ומידע נוסף
החי והצומח של ארץ ישראל (1988) בעריכת עזריה אלון. כרך 12 : 95
Peier (2002) A TRP Channel that Senses Cold Stimuli and Menthol. Cell 108: 705–715