אוזון (O3) הוא גז שריכוזו באטמוספרה של כדור הארץ הוא נמוך מאוד – בממוצע שלוש מולקולות מתוך עשרה מיליון מולקולות באוויר הן מולקולות של אוזון. רוב האוזון מרוכז בגובה של 17-10 קילומטרים מעל פני האדמה בשכבה שנקראת סטרטוספרה. ריכוזים נמוכים של אוזון נמצאים גם בשכבות אחרות של האטמוספרה. לאוזון שבסטרטוספרה תפקיד חשוב בספיחה של קרינה אולטרה סגולה (uv) שמגיעה מהשמש. קרינה זו יכולה לגרום לכוויות, לסרטן העור ולפגיעה בראייה.

החור באוזון

החור באוזון הוא מונח המתאר את הידללות שכבת האוזון הסטרטוספרי. אחת הסיבות להידללות היא שימוש בחומרים מדללי אוזון: חומרים כימיים שמשתחררים לסביבה כתוצאה מפעילות האדם. בהגיעם לשכבת האוזון הם מתפרקים ומשחררים רדיקלים חופשיים של כלור או של ברום, ואלו מתקיפים את מולקולת האוזון וגורמים להתפרקותה. חומרים מדללי אוזון משמשים בתעשיות הקירור (במקררים ובמזגנים), כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי שריפות אש וכממס תעשייתי. בין החומרים הללו נמנים בין היתר פחמנים כלורופלואורים (CFCs).
מדידות של שכבת האוזון מתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 ועד לשנות התשעים הראו כי השימוש בחומרים מדללי אוזון גרם להידלדלות מהירה של שכבת האוזון. עיקר הדילול נמדד מעל אנטרקטיקה. בסוף שנות השמונים נחתם פרוטוקול מונטריאול (לינק לעמוד) בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון. ישומו של פרוטוקול מונטריאול הביא להפחתה בשימוש בחומרים מדללי אוזון ולצמצום החור באוזון. 

אוזון יכול גם להזיק

האוזון, בנוסף להיותו מרכיב חשוב באטמוספרה שמגן על החיים על פני כדור הארץ מפני קרינת UV (אולטרא-סגולה), יכול גם להזיק. מגע ישיר עם אוזון פוגע בצמחים ובבעלי חיים. בשכבת האטמוספרה הסמוכה לקרקע (טרופוספרה) נמצא ריכוז נמוך של אוזון שנפלט מכלי רכב וממתקנים תעשייתיים. אוזון זה מכונה לעתים "אוזון רע". חשיפה לריכוז גבוה של האוזון הרע יכולה לגרום לגירוי בריאות ובגרון ולהחרפה של מחלות נשימה כגון אסטמה.

מדידת ריכוז האוזון

כמות האוזון באטמוספרה נמדדת ביחידות דובסון

(Dobson). יחידת דובסון מתייחסת לעובי האוזון שהיה מתקבל אם הוא היה נדחס בלחץ של אטמוספרה אחת ובטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס. יחידת דובסון אחת שווה לשכבה בעובי של 0.01 מילימטרים. ריכוז האוזון הממוצע באטמוספרה הוא 300 יחידות דובסון, כלומר לו היו דוחסים את האוזון שבאטמוספרה בלחץ של אטמוספרה אחת ובטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס, הייתה מתקבלת שכבת אוזון בעובי של שלושה מילימטרים.

מאגר הידע