עץ פילוגנטי
עץ פילוגנטי משמש לתיאור היחסים האבולוציוניים בין אורגניזמים. העץ הפילוגנטי מתבסס על כך שאורגניזמים התפצלו מאב קדמון משותף, והוא מתחקה באופן גרפי אחר התפצלותם של המינים לאורך ההיסטוריה האבולוציונית. 
בבסיס כל התפצלות של העץ נמצא אב קדמון – מין שהיה קיים בעבר ושממנו התפצלו המינים, צאצאיו של האב הקדמון הנמצאים בהתפצלויות הענפים מעליו. נקודות הפיצול של ענף לכמה ענפים מייצגים פיצול בשושלת, או במילים אחרות- התמיינות.
העץ הפילוגנטי מאפשר גם להבחין בקבוצות של מינים שיש להם אב קדמון משותף; לקבוצה כזו קוראים קלייד (clade). כל קלייד הוא קבוצה טקסונומית הכוללת את כל המינים שהתפצלו מאב קדמון משותף מסוים (ואת האב הקדמון), ואותם בלבד. קלייד יכול לקבץ אורגניזמים ברמות שונות: כמה מינים בתוך סוג, או כמה מחלקות בתוך מערכה, ובהתאם יכול לכלול מינים בודדים או מאות אלפי מינים. 

כדי להבין זאת טוב יותר נסתכל על הדוגמה הבאה - העץ הפילוגנטי של הזוחלים והעופות ונבחין בקליידים השונים בעץ זה: הפתן והצפע שבאיור הימני מהווים קלייד (תת סדרת הנחשים), מכיוון שלשניהם יש אב קדמון המשותף להם ולא לשאר בעלי החיים שבאיור. ניתן גם לקבץ את האיגואנה, הזיקית והנחשים יחד לקלייד, מכיוון שגם להם יש אב קדמון משותף (אחר מזה של הנחשים לבדם), המשותף להם ורק להם. קלייד זה נקרא סדרת הקשקשאים. הזוחלים (המיוצגים באיורים למטה על ידי התנין, הטירנוזאור, הצב, הזיקית, הצפע, הפתן והאיגואנה), קבוצה המוכרת לכולנו, לעומת זאת, אינם מהווים קלייד, היות והאב הקדמון שלהם משותף גם לעופות המיוצגים באיור על ידי הדרור (איור שמאלי).

עץ פילוגנטי של זוחלים. מימין: העופות הם קלייד בתוך הזוחלים. משמאל: קליידים שונים.
אם נלך אחורה בהיסטוריה האבולוציונית, נגלה כי לכל היצורים החיים ישנו אב קדמון יחיד משותף, שממנו התפצלנו כולנו – מחיידקים ועד בני אדם.
הבנה של התהליך האבולוציוני מאפשרת לנו להבין טוב יותר את מקומנו בטבע. למשל:
  • בני האדם לא התפתחו מהשימפנזים, אלא הם חולקים אב קדמון משותף עמם.
  • בני האדם אינם מפותחים יותר משושלות ומינים אחרים – בני האדם והשימפנזים פיתחו תכונות שונות מאז התפצלו מהאב הקדמון.

מאגר הידע