ירידות מקומיות באוכלוסיות של מאביקים או מערכות האבקה מופרעות דווחו בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. מאות מיני מאביקים, בעיקר חולייתנים, נמצאים על סף הכחדה. בארצות הברית לבדה 15 מיני חולייתנים מאביקים מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה.
 
מצב השימור של חרקים מאביקים אינו מוכר באותה מידה. החברה לשימור חסרי חוליות (The Xerces Society for Invertebrate Conservation) סקרה את מצב הפרפרים והדבורים של צפון אמריקה. הרשימה האדומה של חרקים מאביקים של צפון אמריקה כוללת עשרות מיני פרפרים ודבורים החווים איומים משמעותיים וירידה בגודל האוכלוסיות. מינים אלו אינם מוגנים על ידי החוקים האמריקאיים או הקנדיים, האמורים להגן על מינים בסכנת הכחדה.
 
תוכנית הפעולה לשימור המגוון הביולוגי של אנגליה כוללת יותר מ-36 מיני חרקים מאביקים הזקוקים להצלה דחופה, ובהם חמישה מבין 25 מיני דבורי הבומבוס המקומיים.
 
למרות העלייה ברמת הידע שלנו, המחסור בידע נגיש למקבלי החלטות על חרקים, בהשוואה לעופות ויונקים, מדאיג מדענים. זאת משום שחרקים הם ללא ספק הקבוצה הגדולה ביותר בקרב המאביקים. עם זאת, בשל גודלם הקטן ומכיוון שהם לא בולטים, ירידה בגודל האוכלוסיות של מיני חרקים יכולה להתרחש מבלי משים, עד כדי הכחדה מקומית. בעוד שמיני מאביקי בר שמבקרים בגידולים חקלאיים מתועדים היטב, חוקרים מופתעים שוב ושוב לגלות חרקים מאביקים חדשים במהלך מחקרים על צמחי בר. למרבה הצער, צמחים אלו והמינים המאביקים אותם נעלמים בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו יחסי הגומלין שלהם נחקרים.
 
ההשפעה האפשרית על צמחים בעלי פרחים התלויים במאביקים יכולה להיות הרסנית. ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) מעריך ש-20,000 מיני צמחים בעלי פרחים ייעלמו בעשורים הקרובים. אף על פי שהירידות באוכלוסיות המאביקים אינן הסיבה היחידה להכחדת צמחים אלו ושכמה מערכות צמח-מאביק הן מגבילות לשני המינים, פגיעה רחבת-היקף בצמחים או במאביקים עשויה לגרום לתגובת שרשרת שלילית בשתי הקבוצות (דוגמה לפגיעה שכזאת מצויה במחקר "פיקוסים וצרעות פיקוסים בחברות יער טרופי"). מיני בעלי חיים התלויים בפירות ובזרעים ייפגעו גם כן.
זנב סנונית הורדניים Iphiclides podalirius virgatus מהווה דוגמא למין שנפגע כתוצאה משימוש בחומרי הדברה בגידולים שונים ממשפחת הורדניים. צילום: עוז ריטנר

זנב סנונית הורדניים Iphiclides podalirius virgatus מהווה דוגמא למין שנפגע כתוצאה משימוש בחומרי הדברה בגידולים שונים ממשפחת הורדניים. צילום: עוז ריטנר

העדויות המצטברות על דעיכת מאביקים הן מקור לדאגה. האקדמיה הלאומית למדעים ציינה כי ההידרדרות במצבן של קבוצות מאביקים רבות קשורה לאובדן של בתי גידול, לקיטוע ולהידרדרות בתי גידול, למחלות ולפתוגנים, ולשימוש בחומרי הדברה.
 
כיום אין מספיק ידע זמין כדי לחזות את חומרת ההפרעה המתרחשת בפעילות המאביקים, אך הפוטנציאל לאובדן משמעותי ובלתי ניתן לשחזור של מגוון ביולוגי בעקבות הכחדה הוא אמיתי. פגיעה כלל-עולמית במערכות האבקה עדיין אינה נתמכת בהוכחות אמפיריות, אולם התיעוד של פגיעות מקומיות חשוד כסימפטום של פגיעה רחבת-היקף במגוון הביולוגי. אין זה מפתיע שהסיבות העיקריות של שני סוגי הפגיעה הן דומות מאוד: אובדן, קיטוע ושינוי בתי גידול, חקלאות ורעייה, שימוש בחומרי הדברה והחדרה של מינים זרים. הסעיפים הבאים בוחנים את השפעת הגורמים השונים על המאביקים.

מקורות ומידע נוסף

שירותי הדגה וחיות הבר של ארצות הברית מנהלים רשימה של מינים מוגנים: http://www.fws.gov/endangered/species/us-species.html

דף זה הוא חלק מהערכה להסברת חשיבות האבקה המהווה שירות מערכת אקולוגית. הערכה פותחה על ידי ה- Ecological Society of America. תרגום הערכה ועיבודה: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב.

אופן ציטוט הערכה:

Ecological Society of America. 2008. Communicating Ecosystem Services Pollination Toolkit.

Online at www.esa.org/ecoservices.

תרגום ועיבוד: קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב, 2011. ברשת - http://earthweb.campusteva.tau.ac.il

משאבי הוראה