מספר השטחים המוגנים והשטח הכולל שלהם גדל באופן משמעותי במהלך המאה האחרונה. ב-2008 היו יותר מ-120,000 שטחים מוגנים שהשתרעו על פני שטח של 21 מיליון קמ"ר של ים ויבשה, שטח הגדול פי שניים משטחה של קנדה. זאת לעומת כ-שני מיליון קמ"ר של שטחים מוגנים בשנות השישים של המאה ה-20. אחוז השטח היבשתי המוגן גבוה לאין-ערוך מזה של השטח הימי: 12.2% מתוך השטח היבשתי של כדור הארץ מוגן לעומת 5.9% משטחי המים הטריטוריאליים של מדינות ו-0.5% משטח הימים החוץ-טריטוריאליים.
 
ישנה שונות גדולה מאד בין מדינות במידת ההגנה על השטח שבתחומן: רק 45% מ-236 המדינות והטריטוריות שנבחנו על ידי ה- WDPA מגנות על יותר מ-10% משטחן היבשתי, ורק 14% מגנות על יותר מ-10% משטחיהן הימיים.
יתרה מכך, אף על פי שהיעד של אמנת המגוון הביולוגי היא לשמר 10% מכל אחד מהאזורים האקולוגים על פני כדור הארץ, ב-2009 רק מחצית מ-821 האזורים האקולוגיים היבשתיים ופחות מ-20% מ-232 האזורים האקולוגיים הימיים זכו להגנה של יותר מ-10% משטחם. קרוב ל-10% משטח האזורים האקולוגיים היבשתיים ו-50% מהאזורים האקולוגיים הימיים זוכים להגנה של פחות מ-1% משטחם.
הגידול בשטח המוגן המוכרז על ידי מדינות (1872 - 2008)

מקורות ומידע נוסף

מאגר הידע