קינמון

הקינמון מופק מקליפת הגזע של כמה מיני עצים מהסוג קינמון, אך הקינמון המופק ממין העץ Cinnamomum verum נחשב לקינמון האמיתי. התבלין מופק על ידי גירוד החלק הפנימי של הקליפה, ייבושה וטחינתה לאבקה. שמן קינמון מופק מהעלים ומהענפים. סין, אינדונזיה, סרי לנקה וויטנאם מייצרות 98% מהקינמון בעולם. הקינמון משמש בעיקר לתיבול של עוגות וקינוחים, אך גם לתיבול של בשר ואורז.

הקינמון הוא אחד ממרכיבי הקטורת והוא נזכר בתנ"ך בשיר השירים. שימש בתקופת התנ"ך גם למשיחת מלכים. בעת העתיקה מקורו של הקינמון היה עטוף מסתורין. התבלין היה ידוע ליוונים ולרומאים, אך איש לא ידע מהו הקינמון ומאיפה הוא מגיע. היוונים והרומאים האמינו שטורפים ענקים נשאו אותו מארצות רחוקות בטופריהם כדי לרפד את הקינים ולהאכיל את הגוזלים שלהם, וכי ערבים אמיצים סיכנו את חייהם כדי להשיג את התבלין. אלכסנדר הגדול נתקל בעצי קינמון בדרכו להודו והפריך את המיתוס.

בשנים האחרונות תוארו סגולות רפואיות רבות לקינמון, וכיום נחקרים השימושים האפשריים בתמציות קינמון לטיפול במחלות נגיפיות וחיידקיות וכן בסוכרת ובאלצהיימר.