מכרסמים גורמים לנזקים עצומים לחקלאות ומשמידים בממוצע כ-35% מהתוצרת החקלאית העולמית. חומרי הדברה כימיים, המשמשים למלחמה במכרסמים, גורמים לפגיעה קשה במערכת האקולוגית:
 
  • הרעלת חיות שאינן מזיקות (non-target).
  • חלחול למי התהום ופגיעה ביצורים שנחשפים למים אלו.
  • היצמדות לצמח והרעלת היצורים שניזונים ממנו.
  • הרעלה משנית של טורפים ואוכלי פגרים שניזונו מחיות מורעלות.
 
במקומות רבים ההרעלות המשניות השמידו את אוכלוסיית דורסי היום והלילה – האויבים הטבעיים של המכרסמים. פתרון אקולוגי טבעי להתמודדות עם מכרסמים מזיקים לחקלאות הוא הדברה ביולוגית. הדברה ביולוגית מחקה תהליכים טבעיים של ויסות גודל אוכלוסיות על ידי החדרה או עידוד  של האויבים הטבעיים של המזיק.
הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת עופות דורסים מתבצעת על ידי הצבת קופסאות קינון לעופות בשטחים החקלאיים. תוספת מקומות הקינון מגדילה בהצלחה את אוכלוסיית העופות הדורסים, ואלו טורפים את המכרסמים.
תנשמת לבנה (Tyto alba), מקור האיור: Wikimedia Commons

תנשמת לבנה (Tyto alba), מקור האיור: Wikimedia Commons 

בארץ החל פרויקט ההדברה הביולוגית בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו. תחילת הפרויקט הייתה בהצבה של 14 תיבות קינון לתנשמות, וכיום מוצבות בשטחים החקלאיים של הקיבוץ ובעמק בית שאן מאות תיבות קינון. מאז תחילת הפרויקט הופסק השימוש בחומרי הדברה כימיים כנגד מכרסמים, ולמרות זאת ישנה ירידה ניכרת בנזקים לחקלאות.
הצבת תיבות קינון במטעי דקלים ובשדות אורז במלזיה הביאו לירידה של מעל 40% בשימוש בפיתיונות רעילים. בשנת 2000 השתמשו בתיבות קינון ב-80% משטחי מטעי הדקלים במלזיה. שימוש בתיבות קינון בשדות האורז של מלזיה הפחית את הנזק ליבולים בתוך שנה אחת מ-12% ל-3%. ההוצאות על הדברה ביולוגית לאיכרים נאמדות ב-0.05 דולרים לדונם לשנה לעומת 0.8 דולרים בהדברה כימית.

הדברה ביולוגית – שימוש באויבים טבעיים להפחתת צפיפות האוכלוסייה של מינים מזיקים.

תנשמות
התנשמת (Tyto alba) היא דורס לילה בעל תפוצה כלל-עולמית (למעט אנטרקטיקה). היא מאכלסת שטחים פתוחים ונפוצה גם במקומות יישוב, בעיקר באזורים חקלאיים. התנשמת היא טורף בעל חושים חדים: עיניה ממוקמות בקדמת הראש ומאפשרות לה ראייה חדה תלת-ממדית. הצוואר הגמיש (בעל יכולת סיבוב של 180 מעלות) מאפשר לה שדה ראייה של עד 270 מעלות. חוש השמיעה מפותח מאוד ומאפשר לתנשמת לצוד את טרפה גם בחושך מוחלט. פתחי האוזניים של התנשמת ממוקמים בגובה שונה והם מכוונים לכיוונים שונים – הפתח השמאלי מכוון מעט כלפי מטה והימני – מעט כלפי מעלה. מבנה זה מאפשר לה למקם את טרפה בדיוק רב גם בממד האופקי, גם באנכי וגם במימד העומק. מעופה של התנשמת חרישי הודות למבנה הנוצות הרכות ולשולי אברות התעופה החיצוניות המשוננות. התנשמת מתמחה בטריפת יונקים קטנים, ובעיקר מכרסמים, ואלו מהווים 95% מהתפריט שלה.

מכרסמים  מזיקים
סדרת המכרסמים היא הגדולה בסדרות היונקים. בארץ מצויים כ-30 מינים. ארבעת המינים המזיקים ביותר לחקלאות בארץ הם נברן השדה (Microtus socialis), מריון מצוי (Meriones tristrami), עכבר מצוי (Mus musculus) וחולדה מצויה (Rattus rattus).
הנזקים הכבדים לחקלאות שגורם נברן השדה נובעים מקצב רבייה גבוה וצפיפות אוכלוסייה גבוהה (יותר מ- 200 פרטים לדונם): הנברנים מתרבים במשך כל השנה (בעיקר בחורף ובאביב), ונקבה יכולה להמליט עד שבע פעמים בשנה. ההיריון נמשך 21 יום וגודל השגר הממוצע הוא תשעה גורים, המגיעים לבגרות מינית בגיל חודש.
המריון המצוי ניזון מזרעים אותם הוא אוגר במחילות. העכבר המצוי הוא אוכל כול, אך עיקר תזונתו היא של זרעים. העכבר המצוי מזיק למחסנים ומחסל 16% מיבול הגרעינים בעולם. בדומה לנברן, העכבר מתרבה במהירות – משך ההיריון כ-20 יום, הנקבה ממליטה 8-6 ולדות בשגר. הייחום חל שישה ימים לאחר ההמלטה, והנקבה יכולה להמליט 11 פעמים בשנה. הגורים מגיעים לבגרות מינית בגיל חודשיים. החולדה המצויה מזיקה לגידולים חקלאיים ולמאגרי מזון וכן עלולה להעביר מחלות כגון דבר וטיפוס באמצעות פרעושים.

מקורות ומידע נוסף

ש. אביאל, י. מוטרו, ג. כחילה בר-גיל וי. לשם (2003) התנשמת כמדביר ביולוגי של מכרסמים. משרד ראש הממשלה בשיתוף עם המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב.

מאגר הידע