סופות ציקלון מתפתחות כתוצאה מלחץ ברומטרי נמוך וטמפרטורת מי ים הגבוהה מ-26°C עד לעומק של 60 מטר לפחות. הסופות הופכות את אנרגית החום הנאגרת במי הים לאנרגית רוח. ככל שטמפרטורת הים גבוהה יותר, כמות האנרגיה הזמינה לסופות ציקלון גדולה יותר. על פי המודלים האקלימיים, ככל שהאקלים מתחמם, עולה ההסתברות להיווצרות של ציקלונים וגם להתגברות עוצמתם 

באזורים הטרופיים של אמריקה הלטינית העלייה בגובה פני הים בשילוב עם סופות ציקלון המתקרבות ליבשה מהוות כיום איום אקלימי רציני ביותר. בין השנים 1945–1990 נרשמה ירידה בתדירות של סופות ההוריקן מעל האוקיינוס האטלנטי, אולם בעשור האחרון של המאה ה-20 נרשמה עלייה מחודשת בתדירות ההוריקנים האטלנטיים והתחזקות בעוצמת הסופות. עוצמת סופות ההוריקן של השנים 1998 ו-2004 הייתה גבוהה יותר מקודמותיה ונזקי הנפש והרכוש שנגרמו בעטיין היו גדולים יותר. 

סופות ציקלון – מערכות אקלימיות המאופיינות בלחץ ברומטרי נמוך במרכזן, בגשמים עזים וברוחות מהירות ביותר. הן מתרחשות באזורים הטרופיים של העולם. הסופות נוצרות מעל לים, ולאחר מכן יכולות לנוע אל מעל לאזורים יבשתיים מיושבים ולגרום לנזקים עצומים לנפש ולרכוש. 
הוריקן – ציקלון טרופי המתרחש באוקיינוס האטלנטי – בחופי הים הקריבי ובמפרץ מכסיקו. 
טייפון – ציקלון טרופי המתרחש במערב האוקיינוס השקט 

חוף הולי (Holly Beach) בלואיזיאנה לפני סופת ההוריקן ריטה. צילום:USGS
חוף הולי (Holly Beach) בלואיזיאנה אחרי סופת ההוריקן ריטה. צילום:USGS

חוף הולי (Holly Beach) בלואיזיאנה לפני ואחרי סופת ההוריקן ריטה. צילום:USGS.

החופים של מחוז קמרון בלואיזנה קיבלו את סופת ההוריקן ריטה כשעלתה לחוף בספטמבר 2005. השילוב של גובה טופוגרפי נמוך וגלי סערה בגובה של שישה מטרים ששטפו את החופים מחקו את המבנים, והעיירות הקטנות שהיו פזורות לאורך החוף נעלמו. בתמונות ניתן לראות גם בלייה של החוף, שאריות סחף והצפות נרחבות של מי ים בעומק השטח היבשתי.
התמונות צולמו ארבעה ימים לאחר פגיעת הסערה בחופים. מקור האיור: USGS

מאגר הידע