חוקרי קרקעות מזהים חמישה גורמים, הקשורים זה בזה ומשפיעים על היווצרות הקרקע ועל המאפיינים שלה:

1. סוג סלע האם - משפיע על המינרלים שהקרקע מכילה ועל תכונות פיזיות של הקרקע, כמו חדירות למים, מרקם וצבע.

2. האקלים המקומי - משפיע על הקצב ועל האופי של בלית סלע האם. בנוסף לכך, שילוב בין משקעים וטמפרטורות משפיע על הייצור הראשוני, על אופי חברות הצומח ועל קצב פירוק החומרים האורגניים בקרקע.

3. הטופוגרפיה המקומית - קשורה למשטרי רוחות, למשקעים ולנגר, והיא משפיעה על קצב הבלייה של סלע האם.

4. היצורים החיים - צמחים, חיידקים, פטריות ויצורים אחרים החיים בקרקע, מקיימים מערך קשרי גומלין ומניעים מעגלים של חומרי הזנה. צמחים שואבים מהקרקע חומרי הזנה מינראליים, שחוזרים לקרקע לאחר שהצמחים סיימו את מחזור חייהם. פירוק ומיחזור של חומרי הזנה חיוניים מתאפשר על ידי פעילות של חיידקים ופטריות המשתתפים בתהליכי הפירוק וההירקבות של החומר הצמחי המת.

5. זמן - היווצרות של קרקע פורייה הוא תהליך שלוקח זמן רב. יצירת קרקע בשלה בעומק המספיק לחקלאות הוא תהליך שנמשך כ-3,000-12,000 שנים. במקביל להיווצרות הקרקע, נוצרים בה אופקים (או שכבות) בעלי מאפיינים שונים בעומקים שונים בהתאם לחומרים הנכנסים ויוצאים מתוך הקרקע ולתנאי אקלים מקומיים. במרבית הקרקעות, השכבה הפורייה של הקרקע היא האופק העליון, שבה מתרחשת רוב הפעילות הביולוגית. שכבה זו נמצאת ב-20-15 הסנטימטרים העליונים של הקרקע בלבד

בשל הקשר בין הגורמים השונים, קיים גם קשר בין סוג הקרקע המאפיין אזורים שונים בעולם לבין אזורי אקלים וצומח עולמיים (ביומים).

קרקע נוצרת בשני שלבים עיקריים:
  • השלב הראשון בהיווצרות של קרקע הוא בליה של סלע אם והצטברות שכבה של חומר שבור. התכונות והמינרלים של החומר המצטבר קשורים לסוג סלע האם שממנו הוא נוצר.
  • השלב השני, ההיווצרות של "קרקע אמיתית" או רובד הקרקע העליון, הפורה, נובע מהוספה של מים, של אוויר, של אורגניזמים חיים ושל חומרים אורגניים שעברו פירוק (רקבובית).

מקורות ומידע נוסף

מאגר הידע