האיום הגדול ביותר העומד כיום בפני הקטבים הוא ההתחממות הגלובאלית. למרות היותם אזורים המופרעים במידה מעטה באופן יחסי, בעיקר בשל מיעוט התושבים במקום, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי הם אזורים רגישים מאוד לשינויים סביבתיים. 
השפעותיה של ההתחממות הגלובאלית ניכרות בקטבים יותר מאשר בכל מקום אחר על פני כדור הארץ. כמעט כל המחקרים מצביעים על כך כי ההשלכות הסביבתיות שמקורן בהתחממות הגלובאליות תהיינה חמורות ביותר בקטבים, יותר מאשר בכל אזור אחר בעולם. מבחינה זו הקטבים משמשים כמערכת אזהרה מוקדמת מפני שינויי אקלים והשלכותיהם על העולם כולו. מלבד זאת, לשינויים בקטבים השפעה רבה על האקלים העולמי, ומכאן חשיבות שימורם. 
 קרחון מפשיר מתרסק על חופי איסלנד

 קרחון מפשיר מתרסק על חופי איסלנד.  צילום: Deborah Benbrook


מקורות ומידע נוסף

פרק הקטבים מתוך One Planet Many People: Atlas of our changing environment, פרויקט של ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP)

National Snow and Ice Data Center

Arctic Climate Impact Assessment


Array

בעשורים האחרונים חלה עלייה בטמפרטורה באנטרקטיקה. כתוצאה מכך, כיסוי הקרח של היבשת עובר שינויים משמעותיים: קרחונים נמסים ומדפי קרח נעלמים. במהלך 50 השנים האחרונות נסוגו 87% מ-244 הקרחונים שבחצי האי האנטרקטי. בשנת 2002 תועד האירוע הגדול ביותר של נסיגת קרחונים, עת חלק ממדף הקרח לארסן B קרס. נסיגתם של הקרחונים וקריסתם גורמת ליצירתם של סדקים במדפי הקרח.  

גורם נוסף המשפיע על הקוטב הדרומי הוא הגידול בתיירות באנטרטיקה.

Array
במהלך שלושת העשורים האחרונים עלו הטמפרטורות בקוטב הצפוני ובטונדרה הארקטית בשיעור הגבוה כמעט פי שניים משיעור העלייה באזורים אחרים בעולם. 

עליית הטמפרטורה גורמת לירידה בהיקף כיסוי הקרח הארקטי. 
כ-66% מכיסוי הקרח בארקטיק הוא כיסוי קבוע, כלומר כיסוי אשר לא נמס בקיץ, אולם על פי המחקרים, גם כיסוי קרח זה נמס בעשורים האחרונים בקצב של כ-9% בעשור. כתוצאה מכך, כיסוי הקרח הארקטי יורד, ושטח הקרח הכללי הולך ומתמעט. 
שטח הקרח כיום הוא הנמוך ביותר שנמדד מאז שהתחילו צילומי לווין של האזור בשנת 1973. 
אם מגמה זו תימשך, כיסוי הקרח צפוי להיעלם עד לשנת 2100. 

מאגר הידע