מצבם של רבים מנחלי ישראל, ובעיקר נחלי החוף, הידרדר מאז 1950 בעקבות ניצול וזיהום המים. מאמצים קדחתניים שנעשו על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשויות הניקוז והנחל, רשות הטבע והגנים הלאומיים וקק"ל, הביאו לשיפור במצבם של הנחלים ולהפחתת רמות המזהמים בנחלים הראשיים. הירידה בכמות המזהמים חלה בעקבות הקמתם של מתקני טיפול שפכים (מט"ש), הגברת הפיקוח והבקרה על רשויות מקומיות, על מפעלי תעשייה וחקלאות ומאמצי ניטור ואכיפה. בזכות המאמצים הללו ניתן לשקם את המגוון הביולוגי בנחלים.
מתוך 12 נחלים שנוטרו במהלך השנים 1994 -2006, בשמונה מהם חלה ירידה משמעותית ברמות המזהמים. בשני נחלים חלה ירידה מתונה ובשני נחלים חלה עלייה ברמות המזהמים. נחל הקישון הוא דוגמה לנחל שהיה מזוהם מאוד ובעקבות מאמצי שיקום שנעשו בו השתפרה בו איכות המים.
לעומת מצבם העגום של בתי גידול לחים טבעיים, הביאה פעילות האדם ליצירת בתי גידול לחים שאינם טבעיים. בישראל יש 600-700 מאגרי מים עונתיים או קבועים, מתקנים לטיפול בשפכים, בריכות למלחים תעשייתיים ובריכות דגים בשטח של 22 קמ"ר
גרף: הזרמת חומרים מזהמים לנחל הקישון בין השנים 1996-2010

מקורות ומידע נוסף

דו"ח עומסי מזהמים בנחלים בשנת 2006, מגמות ושינויים ביחס לשנים קודמות, באתר המשרד להגנת הסביבה

ניטור מים ונחלים דוחו"ת פעילות בין השנים 2000 - 2009 , המשרד להגנת הסביבה - אגף מים ונחלים ורשות הטבע והגנים - מדור ניטור נחלים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי שנת 2009, טבלה 19.1

מאגר הידע