כל יצור מקיים יחסי גומלין עם פרטים אחרים, בני אותו מין או בני מינים אחרים. יחסי הגומלין - הקשרים  שבין היצורים השונים יכולים להיות חיוביים, שלילייים או ניטרליים. לעתים יצור אחד נהנה מהקשר (יחס חיובי), ואילו האחר ניזוק ממנו (יחס שלילי). נהוג לסווג את יחסי הגומלין בהתאם להשפעתם על שני הצדדים: השפעה חיובית (+), שלילית (-) או ניטרלית (0).

מגוון יחסי גומלין בטבע
דג Amblyeleotris yanoi וחסילון Alpheus randalli מקור: Flickr, Stephen Childs

כ-120 מינים של דגי קברנון (משפחת Gobiidae ) מקיימים יחסי הדדיות עם חסילונים חופרי מחילות. יחסי הגומלין הללו הם הכרחיים (אובליגטורים) – שני הצדדים אינם מסוגלים לחיות זה בלי זה. החסילון (מהסוג Alpheus ) והדג מתגוררים יחד במחילה בקרקע חולית בים. החסילון חופר את המחילה בעזרת הצבתות שלו. הוא מתחזק את המחילה ומפנה כל העת את החול מפתחה. הקברנון ניצב בפתח המחילה, ומשמש כזקיף ושומר לחסילון בעל חוש הראייה הירוד. המחושים של החסילון נוגעים כל הזמן בזנב הקברנון. בעת סכנה מרטיט הקברנון את זנבו ומאותת לחסילון על סכנה. האיתות מורכב ומשתנה בהתאם לסוג הסכנה.

Buphagus erythrorhynchus. מקור: EOL Images, Finlads
עופות ויונקים רבים מקיימים ביניהם יחסי גומלין. מחקר מצא שבאפריקה לבדה יש לפחות 96 מיני עופות שמקיימים יחסי גומלין שונים עם לפחות 60 מיני יונקים. אחת הדוגמאות המוכרות היא של זרזירים שניזונים מחומרים שונים הנמצאים על העור של יונקים כגון צבאים והיפופוטמים. חלק מהעופות למשל מסירים מהעור של היונקים טפילים ולכלוך ולעתים גם מוצצים דם מפצעים פתוחים. הסרת הטפילים וניקיון העור מיטיבים כמובן גם עם היונקים, ולכן אלו יחסי הדדיות. מציצת דם, לעומת זאת, פוגעת ביכולת הריפוי של הפצעים, ועל כן נחשבת ליחסי טפילות.
נקאים מהמין Labroides dimidiatus מנקים דקר. מקור: Flickr, richard ling

בסביבה הימית פועלות תחנות ניקוי רבות. אלו הם אתרים קבועים שבהם דגים או סרטנים קטנים מסירים טפילים, קשקשים, עור מת וחומרים נוספים מדגים, מצבי ים, מאיגואנות ימיות, מלווייתנים ומתמנונים. האורחים שמבקרים בתחנות הניקוי נהנים מהסרת הטפילים והלכלוך. נמצא כי תדירות הביקור של הדגים בתחנות הניקוי מושפעת מכמות הטפילים שעל גופם. 

Atta cephalotes. מקור: Flickr, rofanator

נמלים גוזרות עלים משתייכות לשני סוגים:  Acromyrmexו-Atta. הן מקיימות יחסי גומלין הכרחיים (אובליגטוריים) עם פטריות (בעיקר מהמשפחה Lepiotaceae). במשך שנים רבות סברו החוקרים כי הנמלים ניזונות מן העלים, אך לא כך הוא. למעשה הנמלים גוזרות את העלים עבור הפטריות שאיתן הן מקיימות יחסי גומלין. הפטריות הן מקור המזון העיקרי של הנמלים והמזון היחיד של הזחלים והמלכה. לשם כך, הנמלים מגדלות את הפטריות בערוגה תת-קרקעית בתוך הקן, מזינות אותן בעיסת עלים שהן גוזרות ולועסות עבורן ודואגות להן לתנאי גידול מיטביים. כאשר מוקמת מושבת נמלים חדשה, הפטריות נישאות על המלכה למושבה החדשה וכך מורשות מדור לדור.

Vespa crabro. מקור: Flickr: EOL Images, Jacobo Martin

שמר האפייה הוא פטרייה חד-תאית שמשמשת את האדם מזה 9,000 שנה להתפחת לחם ולהתססת אלכוהול. בעשרות השנים האחרונות שמר האפייה משמש גם כמודל במחקרים רבים. למרות המחקר הרב והשימוש הנרחב בשמר האפייה, האקולוגיה שלו בטבע כמעט אינה ידועה. שמרים זקוקים לטמפרטורה גבוהה יחסית כדי לשרוד ולהתרבות. ידוע כי בעונות החמות הם חיים בפירות בשלים וניזונים מהסוכר שלהם, אך במשך שנים רבות לא ידעו החוקרים כיצד הם שורדים בתקופות קרות. מחקרים חדשים גילו שבחורף השמרים מתאכסנים בגופן של צרעות. הצרעות ניזונות גם הן מפירות בשלים ותוך כדי אכילה הן נדבקות בשמרים.

Acacia raddiana © Pavel Buršík

השיטה היא העץ הבולט והנפוץ ביותר בנגב, בעיקר בערוצים של נחלי אכזב, הזוכים לזרימת מים משמעותית בזמן שיטפונות. לשיטים שורשים שמגיעים לעומק רב, שבו קיימת לחות תת קרקעית ומי תהום בערוצי הנחלים. מערכת השורשים העמוקה מעניקה לעצים גם עמידות בפני שיטפונות קלים. מקורה של השיטה הוא סודני (אפריקאי).

באיור: פיקוס התאנה (Ficus carica) מקור: BioLib.cz, Ondřej Zicha

בעולם ישנם כ-750 מיני פיקוס. כל המינים מקיימים יחסי הדדיות הכרחיים (אובליגטוריים) עם צרעות, בעיקר ממשפחת הצרפגיתיים. הפיקוסים תלויים בצרעות להאבקה לצורך רבייה מינית. הצרעות מתפתחות ומקיימות את רוב מחזור החיים שלהם בתוך התפרחת של הפיקוסים. היחסים הללו הם ספציפיים – לכל מין של פיקוס יש מין צרעות המאביק רק אותו. 
התפרחת של הפיקוסים היא מבנה ייחודי בשם פגה. לפגה צורה של כד שפיו סגור על ידי קשקשים ובתוכו חבויים הפרחים. הפרחים חד-מיניים (חלק מהפרחים זכריים ואחרים נקביים), וברוב מיני הפיקוסים בתוך הפגה יש פרחים נקביים לצד זכריים (חד-ביתיות). 

סחלב ממרכז אמריקה מהמין Coryanthes picturata מקור: Flickr: EOL Images, Reinaldo aguilar
משפחת הסחלביים היא הגדולה במשפחות הצמחים, והיא מונה יותר מ-25,000 מינים שמקיימים מגוון של יחסי גומלין עם מינים בסביבתם. רוב הסחלבים הם אפיפיטים – צמחים שמטפסים על צמחים אחרים אך אינם טפילים (יחסי קומנסליזם). מכיוון שהסחלבים לא מקבלים חומרים חיוניים מהקרקע, הם מקיימים יחסי גומלין הדדיים עם פטריות מיקוריזה שמספקות להם חומרי מזון. יחסי ההדדיות הללו הם הכרחיים (אובליגטורים) לסחלב, לפחות בשלבי נביטת הזרע. הפטרייה מקבלת מהסחלב הבוגר סוכרים (תוצרי פוטוסינתזה).
צילום: Daryl Thompson-Mushroom Observer

חזזית היא אורגניזם סימביוטי שמורכב מאצה ומפטרייה. יחסי ההדדיות בין השניים כה הדוקים שבמשך שנים רבות הם נחשבו לאורגניזם יחיד. יחסי הגומלין בין האצות והפטריות התפתחו לפני 600-400 מיליון שנה. האצה חיה בתוך הפטרייה, מבצעת פוטוסינתזה ומספקת לפטרייה מזון. הפטרייה מגנה על האצה מפני התייבשות ומפני קרינת השמש ומספקת לה מים ומינרלים. יחסי הגומלין הללו מאפשרים לחזזיות לשגשג גם בתנאים קיצוניים, למשל במדבריות צחיחים ובשכבת הקרח באנטרקטיקה. בחזזיות שגדלות באנטרקטיקה, האצה מסוגלת לבצע פוטוסינתזה בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

דגי שושנון

דגי השושנון תלויים לקיומם (יחס אובליגטורי) בשושנות הים. תוחלת החיים שלהם מגיעה ל-30 שנה, ובכל משך חייהם הם אינם מתרחקים מהשושנה למרחק העולה על 100 מטרים.. שושנות הים, לעומתם, אינן תלויות לקיומן בדגים.

Xanthium strumarium  מקור: Commons Wikimedia

צמחים מקובעים למקומם. יש לכך יתרונות רבים, אבל שני חסרונות בולטים הקשורים לרביית הצמח. לכן התפתחו בצמחים מנגנונים שונים שמסייעים להם גם בהאבקה (לינק) וגם בהפצת הזרעים. בחלק מהמנגנונים הצמחים נעזרים בבעלי חיים לשם הפצת זרעיהם.

מאגר הידע