מגוון המינים בשטח מסוים נמצא בשינוי מתמיד. למרות זאת, אפשר למצוא קשר בין גודל השטח ובין מגוון המינים שבו, ואכן אחד הכללים החזקים ביותר באקולוגיה הוא הקשר שקיים בין גודל השטח לעושר המינים שהוא מקיים. ככל שהשטח גדול יותר, עושר המינים שבו גדול יותר. במילים אחרות, הרכב החברה הביולוגית עשוי להשתנות עם הזמן, אבל מספר המינים בשטח נתון נשאר פחות או יותר קבוע. הכיצד?
נניח כי בשטח בגודל מסוים מתקיים עושר מינים מסוים. בדרך כלל, אם נחלק את השטח לכמה מקטעים, יתקיימו על כל המקטעים יחד פחות מינים מאשר לולא קטענו את רציפות השטח. הסיבות לכך הן:

  • הקטנת הטרוגניות הכתמים: בית גידול טבעי הוא בעל מבנה מורכב של כתמים שיוצרים הטרוגניות בנוף ובמבנה המערכת האקולוגית. הטרוגניות זו מאפשרת למינים רבים של יצורים להתקיים בבית הגידול. בנוסף לכך, יצורים רבים זקוקים ליותר מכתם אקולוגי אחד להשלמת מחזור חייהם, למשל דו חיים חיים ביבשה, אך תלויים במקווי מים לשם רבייה. הקיטוע גורם לכך שחלק מהכתמים הטבעיים נעלם, ולכן בית הגידול יכול לקיים פחות מינים.
 
  • הקטנת האוכלוסייה והקטנת השונות הגנטית של האוכלוסייה: ככל שמספר הפרטים מכל מין רב יותר, גדל גם המגוון הגנטי של המין. מכיוון ששטח קטן יכול לקיים פחות פרטים ביחס לשטח גדול, הרי שקיטוע משפיע גם על המגוון הגנטי של המינים. במקרה של הפרעה למגוון הגנטי יש השפעה עצומה – ככל שהמגוון הגנטי קטן יותר, כך קטן גם הסיכוי להישרדותם של חלק מהפרטים בהשוואה ליכולתו של המין לשרוד כאשר המגוון הגנטי גדול.
 
  • הקטנת השטח מונעת מחלק מבעלי החיים להתקיים עליו: חלק מבעלי חיים, למשל חולייתנים גדולים, דורשים שטח נרחב למחייתם. שטח שצומצם בעקבות קיטוע עלול להיות קטן בגודלו משטח המחיה הנדרש לבעל החיים. לדוגמה, שטח המחיה של נמרים הוא של כ-30 עד 60 ק"מ, טווח השוטטות של זכר יכול להגיע ל-250 ק"מ ושל נקבה ל-100 ק"מ. אם תהליך הקיטע ייצור רצפי שטחים טבעיים קטנים מאלו, הרי שהנמר לא יוכל לשרוד באותם מקומות.
 
קיטוע של בתי גידול טבעיים על ידי שטחים חקלאיים, עירוניים, מיוערים ותשתיות, מוכר כאחד הגורמים המרכזיים לאובדן של המגוון הביולוגי.
היחס גודל שטח למגוון המינים - כלל ביוגאוגרפי חשוב ביותר:

ישנו קשר הדוק בין גודל השטח ומספר המינים שחיים עליו. לכן אם נחלק יחידת שטח גדולה לכמה יחידות קטנות ומנותקות זו מזו, סביר להניח כי נקטין את מספר המינים בכל אחת מהיחידות לחוד ובסך כל השטח הכולל. 
צאן במרעה משני צידי כביש

מקור התמונה:commons.wikimedia.org


מקורות ומידע נוסף

Collinge, S. H. (2009). Ecology of fragmented landscapes. Baltimore, The Johns Hopkins University Press.

Saunders, D. A., R. J. Hobbs, et al. (1991). "Biological consequences of ecosystem fragmentation: A review." Conservation Biology5(1): 18-32.

Martha J. Groom, Gary K. Meffe, C. Ronald Carroll (2006). Principles of Conservation Biology, Third Edition. Sinauer Associates 780 pp

מאגר הידע