מסתגלים עירוניים
לדוגמה, צמחי מעזבות המופיעים מוקדם בשלבי התפתחות חברת הצומח נפוצים בבתי גידול מטופחים כמו פארקים וגינות פרטיות ובאזורי מסחר ושטחים נטושים. בישראל נפוצים כותלית יהודה (Parietaria judaica), מיני חלבלובים (Euphorbiacea spp.), חלמית (Malva sylvestris ו-Malva nicaeensis) וירבוז (Amaranthus retroflexus). נפוצים גם מינים המופצים באמצעות ציפורים כגון לנטנה (Lantana camara) ומינים המופצים על ידי עטלפים וציפורים כגון פיקוס קדוש (Ficus religiosa) ופיקוס השדרות (Ficus microcarpa).
לתפוצתם של מינים סתגלנים תורמת גם העובדה שעל פי רוב אין להם בעיר טורפים טבעיים, כמו במקרה של העורבני (Garrulus glandarius), שהתפשטותו היא, ככל הנראה, כתוצאה של גורמים אחדים, ביניהם השמדת הניצים ונטיעת מטעי פקאן.
בין מיני העופות הסתגלנים יש ייצוג גבוה למספר גילדות, ביניהן מינים אוכלי-כול כגון מינים ממשפחת העורבים (Corvidae spp.), מינים המוצאים את מזונם על הקרקע (ground forager) כגון דוכיפת (Upupa epops) ומינים אוכלי זרעים כגון פרושים (Fringillidae spp.). אלו מינים הנהנים משפע בתי גידול יצרניים, למשל מדשאות וצמחי תרבות המספקים מקור עשיר של חסרי חוליות, מזון צמחי וזרעים. מינים נפוצים כגון הזרזיר המצוי (Sturnus vulgaris) והנחליאלי הלבן (Motacilla alba) מנצלים איי חום עירוניים כאתרי לינה ומיני סיסים (Apus spp.) מנצלים גגות רעפים ומסילות תריסים למקום לינתם.