תהליכי עיור

בשנת 1992 התגוררו בערים כ-2.4 מיליארד איש. עד לשנת 2009 גדלה האוכלוסייה בערים בשיעור של 45% ומנתה כ-3.5 מיליארד איש. התוספת של מיליארד איש "עירוניים" – כמעט 200 אלף איש חדשים מדי יום – גדולה פי 32 מאוכלוסיית טוקיו ופי 110 מאוכלוסיית פריז.
העלייה חסרת התקדים בגודל האוכלוסייה העירונית, הצפויה להמשיך (אם כי בקצב איטי יותר) גם בעשורים הבאים, תדרוש תשומת לב מיוחדת כדי לקיים את החיים בערים בצורה מקיימת יותר, מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית גם יחד.
האוכלוסייה המתגוררת בערים אחראית מצד אחד ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ול-80% מפליטת הפחמן הדו-חמצני, בהיבט של הצריכה. מן הצד האחר, 25 הערים המובילות בעולם מייצרות יותר ממחצית של ההון העולמי.
העלייה בשיעור העיור מצביעה על הצורך בהשקעות ארוכות-טווח המתייחסות למידת הפגיעות. הדחיפות היא רצינית, בהתחשב בכך ש-30 עד 50 אחוזים מאוכלוסיית הערים במדינות המתפתחות מתגוררת ביישובים שפותחו באזורים פגיעים מבחינה סביבתית, פגיעים לסכנת הצפות או לתנאי סביבה קיצוניים אחרים, ובמקומות שבהם הדיור הוא דל ושירותים בסיסיים חסרים.