תפוצה: מדבר נמיב במערב נמיביה ודרום מערב אנגולה

צמח מדברי עתיק, אנדמי (מוגבל באזור תפוצתו) למדבר נמיב. הצמח הראשון התגלה בשנת 1860 על ידי הבוטנאי האוסטריFriedrich Welwitsch . הצמח חי במדבר צחיח עם כמות משקעים של 10­-100 מילימטרים בשנה, ובשנים מסוימות – ללא  גשם כלל.

הצמח מסוגל לשרוד את הטמפרטורות הקיצוניות במדבריות, שנעות בין 7 מעלות צלזיוס בלילה ל-50 מעלות צלזיוס ביום. צמח זה מקבל את אספקת המים שלו בעיקר מערפל שמייצר כ-50 מילימטרים של טל בשנה. השורשים שלו יכולים להגיע לעומק של 30 מטרים. הצמח מצמיח זוג יחידי של עלים, אשר מתארכים, אך לא מתחלפים, במהלך חייו הארוכים של הצמח. העלה הגדול ביותר שתועד הגיע לאורך של 6 מטרים, מתוכם 3.15 מטרים של רקמה חיה. העלים הארוכים מספקים שטח פנים נרחב לקליטת הטל. גילם של חלק מהצמחים מוערך ב-3,000 שנים. הצמח נחשב למאובן חי. העלים הגדולים סיקרנו חוקרים רבים, בשל חוסר התאמתם לכאורה לסביבה הצחיחה, ויש המעריכים כי הצמח הוא שריד לתקופות שבהן האקלים באזור היה שונה.

Welwitschia mirabilis. צילום: Harald Süpfle

Welwitschia mirabilis. צילום: Harald Süpfle


מקורות ומידע נוסף

Kellenberger, Kneubühler and Kellenberger (2009) Spectral Characterisation and mapping of Welwitschia mirabilis in Namibia. IGARSS
Jacobson and Lester (2003) A First Assessment of Genetic Variation in Welwitschia mirabilis Hook. Journal of heredity 94(3): 212-217

מאגר הידע