מצבם העגום של בתי הגידול הלחים בישראל מהווה דוגמה להשפעה של קיטוע ואובדן בתי גידול על מערכות אקולוגיות טבעיות. במהלך 150 השנים האחרונות אבדו יותר מ-90% משטחם של בתי הגידול הלחים במישור החוף, בעיקר של גופי מים עונתיים. מתוך 192 ביצות ובריכות חורף שתועדו בעבר במישור החוף נותרו רק 35 (18%). בתי גידול לחים נעלמו באזורים נוספים בישראל, למשל מרבית הביצות בעמק החולה יובשו, כמו גם גופי מים קטנים יותר. בישראל מסך כל בתי גידול לחים שהיו בעבר בכל האזורים נותרו רק כשלושה אחוזים, 8.5 קמ"ר מתוך 280 קמ"ר.

מהם התהליכים שגרמו לאובדן בתי הגידול הלחים?
 
  • צמצום השטח. פעילות האדם גרמה לא רק לפגיעה במספר בתי הגידול הלחים, אלא גם לצמצום שטחם. בחורפים גשומים בעבר השתרעו בתי הגידול הלחים בישראל על פני שטח של 27.6 קמ"ר, ואילו שטחם כיום הוא 2.4 קמ"ר בלבד. גופי המים הטבעיים שנותרו לאורך מישור החוף הם עונתיים, קטנים ומוקפים בכבישים ושטחים בנויים.
 
  • קיטוע והגדלת אפקט השוליים. צמצום השטח גרם לפגיעה נוספת – הגדלת אפקט הקצה בבתי הגידול הלחים שנותרו, קיטוע הרצף ביניהם ובידודם. לפי עדויות היסטוריות, באמצע המאה ה-19 היו במישור החוף שמונה בתי גידול לחים עונתיים ורב-שנתיים ששטחם היה גדול מ-1 קמ"ר. היום נותרו שישה גופי מים ששטחם גדול מ-0.1 קמ"ר (בעונת החורף), אך אף לא אחד מהם גדול מ-1 קמ"ר. הבעיה חמורה עוד יותר כאשר בוחנים גם את השפעות הקיטוע על ידי כבישים ושטחים בנויים שחוסמים מעבר של בעלי חיים שוכני בתי גידול לחים, דוגמת דו חיים.
 
  • זיהום. בתי גידול לחים נפגעים מזיהום ממקורות שונים: זיהום מחומרי דישון והדברה ממקורות חקלאיים, זרימת תשטיפים (שמנים ומתכות) מהכבישים הסמוכים וזליגת מזהמים למים ולקרקע מאתרי סילוק פסולת.
 
  • ייבוש מכוון. חלק גדול מבתי הגידול הלחים, בייחוד ביצות, יובשו במכוון במחצית הראשונה של המאה ה-20, כדי למנוע מחלות או הצפות וכדי להגדיל את זמינות משאבי הקרקע לצרכים חקלאיים. הבולט בייבושים הוא כמובן ייבוש עמק החולה. לפעולת הייבוש הייתה השפעה מרחיקת לכת על מערכות אקולוגיות של מים מתוקים.
איור: המרחק מבית הגידול הלח הקרוב ביותר

האיור מציג את המרחק מבית הגידול הלח הקרוב ביותר (2 ק"מ במפות 3-1, 5 ק"מ במפות 6-4). מפות 1 ו- 4 מציגות את פיזור בתי הגידול הלחים בעבר (בערך סוף המאה ה-19) ומפות 2, 3, 5 ו-6 מציגות את הפיזור בהווה. במפות 3 ו-6 מוצגים רשתות התחבורה והשטחים הבנויים.מקור האיור: Levin, N., Elron, E. and Gasith, A. (2009). "Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management." Landscape and Urban Planning 92(3-4): 220-232.


מקורות ומידע נוסף

Levin, N., Elron, E. and Gasith, A. (2009). "Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management." Landscape and Urban Planning 92(3-4): 220-232.

קשת נ., 2010. "הערכת שמירת הטבע – מסמך לממשלה: מים ושמירת טבע – בתי גידול לחים.

מאגר הידע