בית גידול לצעירים חייב להיות נגיש. ביצים, פגיות וצעירים מסתמכים על זרמים כדי להגיע אליו. זרמים מסייעים בהפצה אל אתרי הגידול ומהם, וזרמים אחרים קובעים את גבול בית הגידול ומאפשרים לפגיות להישאר שם ולגדול. אזורי הרבייה והגידול הם אזורים קבועים ויציבים יחסית, המאפשרים לפגיות ולצעירים להישאר במקום מבטחים עד שהם גדולים דיים כדי לעזוב את האתר בעצמם. דגים, צבי ים, יונקים ימיים וחסרי חוליות שגדלו באזורים אלו חייבים לעבור בהצלחה מהם לבתי הגידול של הבוגרים (או לבתי גידול אחרים שבהם מתקיימים שלבים שונים של ההתבגרות).
ב. מזון.
אזורי הרבייה והגידול עשירים בחומרי הזנה ובמיני טרף. רק כך הם יכולים להבטיח את שרידותם של בעלי החיים הצעירים, על ידי אספקה של מזון מתאים וזמין. לצרכניים ראשוניים, מזון זה הוא צמחי: פיטופלנקטון, אצות ואצות ענק. למיני טורפים ולאוכלי כול, אזורי הגידול חייבים לספק טרף. שפכי נהרות, כרי עשב ים, מנגרובים ואזורי גידול אחרים מתייחדים ברמת היצרנות הגבוהה שלהם. חומרי הזנה מגיעים מבחוץ דרך נהרות, סחף, זרמים ועלייה של מים ממעמקי הים לפני השטח. בתי גידול שמסוגלים גם לייצר מזון שומרים על ריכוז גבוה של חומרי הזנה על ידי מחזור יעיל. זמינות חומרי הזנה מעודדת פריחות של סרטנים פלנקטוניים ומיני טרף אחרים.
ג. הגנה מפני טורפים.
אזורי הגידול הם מקומות מורכבים בעלי הטרוגניות מרחבית גדולה. במילים אחרות, הם מספקים מקומות מסתור רבים מפני טורפים. שרידות הצעירים באזורים שבהם הטריפה מופחתת גבוהה באופן משמעותי מאשר הייתה עשויה להיות בים הפתוח. כמה מאזורי הגידול מהווים בית גידול שונה שטורפים אינם יכולים לחדור אליו (לדוגמה, שטחים עם מים רדודים ורגועים או בעלי מליחות נמוכה).
ד. מרחב.
אזורי הגידול והרבייה מספקים את המרחב הנדרש כדי לקיים את הצפיפות האופטימאלית של הפרטים. רוב היצורים הימיים מתרבים בכמויות גדולות –הם מייצרים צאצאים רבים, אשר מפצים על אחוזי תמותה גבוהים שנגרמים מטריפה (כולל לחצי דיג של האדם). ביצים וצעירים של מינים רבים מוצאים את דרכם לאזורי הגידול והרבייה, ובהם הם צריכים מרחב לגדילה. לכן אזורי הגידול והרבייה הטובים ביותר הם אלו שמספקים את כל התפקודים שהוזכרו לעיל ובעלי מרחב גדול דיו לקיום המגוון העשיר של היצורים הגדלים בהם.
אזורי הגידול והרבייה מספקים מחסה ומזון למגוון רחב של מינים, וכך הם תורמים שירות חשוב למערכת האקולוגית, אך עד כה לא התמקדו מאמצי השימור באזורים אלו (אולי משום שאינם מגוונים ואסתטיים כמו אתרים מקובלים בשמירת טבע כגון שוניות אלמוגים). עם זאת, המודעות לחשיבות של בתי גידול לצעירים גדלה והדאגה לשימורם גוברת.