בריכות חורף, הנקראות לעיתים גם שלוליות חורף, הן מאגרים טבעיים של מי גשמים שנוצרים במקומות נמוכים בנוף. מקור המים בבריכה הוא בדרך כלל מי גשמים או מי הפשרת שלגים. לעתים נוצרת הבריכה בעקבות עליית מפלס מי התהום. בריכת החורף היא בית גידול שמשתנה במהלך השנה – בחורף היא מלאה ובקיץ היא מתייבשת.

 
האורגניזמים שחיים בבריכת החורף מותאמים לשינויים העונתיים של בית הגידול. בתקופה היבשה הבריכה ריקה מיצורים – מאכלסי השלולית נמצאים במצב של תרדמה כגופי-קיימא (חלזונות, סרטנים ירודים, חד-תאיים, תולעים וסרטנים ירודים); מתחפרים בקרקע (דו חיים וחרקים); או פעילים במקווי מים יציבים (חרקי מים). ימים ספורים לאחר רדת הגשמים מתחילה הבריכה להתעורר לחיים – תחילה מתעוררים מתרדמת הקיץ הסרטנים, כמו צדפוניות ודפניות, התלויים בקיום מים בשלולית להשלמת מחזור חייהם. בחורף, כשהטמפרטורות נמוכות, מופיעים החלזונות המתעוררים מתרדמת הקיץ, ובשלבים מאוחרים יותר, בעיקר בסוף החורף ובאביב, מופיעים חרקי המים- חיפושיות, זחלי יתושים וזחלי שפיראים. התפתחותם של היצורים בבריכה תלויה בזמינות המזון ובתנאים הא-ביוטיים של הבריכה, למשל טמפרטורה, ריכוז החמצן, חומציות ועכירות. הטמפרטורה של המים משתנה בהתאמה לטמפרטורה של הסביבה: היא יורדת בחורף ועולה באביב. בחורף מתפתחת צמחיית מים המבצעת פוטוסינתזה, ובעקבות כך עולה ריכוז החמצן במים, הדרוש ליצורים הצורכים חמצן מומס לנשימה.
 

בסוף עונת הגשמים, עם התמעטות המים בשלולית ועליית הטמפרטורה, דועכת גם הפעילות הביולוגית בבית הגידול.

בריכת חורף בעונה הרטובה
בריכת חורף בסוף העונה הרטובה
בריכת חורף בעונה היבשה

בריכת החורף ממערב לחדרה. לפי הסדר: בעונה הרטובה (למעלה), בסוף העונה הרטובה (באמצע) ובעונה היבשה (למטה). צילום: גיל ויזן


לקריאה נוספת

שלולית חורף

שלולית החורף היא גוף מים טבעי של מי גשמים המתהווה במקומות הנמוכים בנוף. מקור המים בשלולית הוא גשמי החורף הממלאים את השלולית ישירות והמגיעים כנגר עילי מאגן הניקוז (בכלל זה על ידי הפשרת שלגים). 

בריכת חורף. מקור התמונה: commons.wikimedia.org

בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות ייחודיות מבחינת המאפיינים הפיזיים שלהן והמגוון הביולוגי שמתקיים בהן. לפניכם סדרת מצגות בנושא זה.

מאגר הידע